מצודות על שופטים א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על שופטיםפרק א' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים א', י"ד:

וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃


 

מצודת דוד

"מה לך" - מה נחסר לך אשר תרצי לבקש עליו

"ותצנח" - לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו נעצה בארץ

"ותסיתהו" - היא פיתתה אותו לתת לה רשות שהיא תשאל מאביה השדה

"בבואה" - לבית בעלה 

מצודת ציון

"ותסיתהו" - מלשון הסתה ופתוי

"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לקמן ד כא) ותצנח בארץ ורצה לומר נפלה בכח וכאלו נעצה בארץ