מצודות על צפניה א יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על צפניהפרק א' • פסוק י"ח |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה א', י"ח:

גַּם־כַּסְפָּ֨ם גַּם־זְהָבָ֜ם לֹא־יוּכַ֣ל לְהַצִּילָ֗ם בְּיוֹם֙ עֶבְרַ֣ת יְהֹוָ֔ה וּבְאֵשׁ֙ קִנְאָת֔וֹ תֵּאָכֵ֖ל כׇּל־הָאָ֑רֶץ כִּֽי־כָלָ֤ה אַךְ־נִבְהָלָה֙ יַעֲשֶׂ֔ה אֵ֥ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"כי כלה אך נבהלה יעשה" - ר"ל הבהלה יעשה אך כליון את כל יושבי הארץ ולא ימצאו פדיון בשוחד ממון

"כל הארץ" - כל יושבי הארץ

"גם כספם וגו'" - לא די שלא יוכלו להציל עצמם בגבורתם כי גם בכספם וזהבם לא יצילו את עצמם בתת שוחד אל הכשדים כי לא יקחו פדיון נפש

"ביום עברת ה'" - ביום בא עברת ה' 

מצודת ציון

"קנאתו" - ענין כעס וחמה כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)

"תאכל" - ענין השחתה

"נבהלה" - מלשון בהלה