מצודות על מלכים ב יב
<< · מצודות על מלכים ב · יב · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"בשנת שבע" - כי כשמלך יהוא הרג את אחזיה ועתליה לא קבלה המלוכה עד שנה השניה ליהוא והומתה בשנה הששית והיא התחלת השביעית ליהוא ואז מלך יהואשפסוק ג
מצודת דוד
"אשר הורהו" - רצה לומר כל הימים אשר לימדו יהוידע אולם אחרי מות יהוידע ולא היה בעולם ללמדו השחית דרכו כמו שנאמר בדברי הימים (ב כד יז)
מצודת ציון
"הורהו" - למדהו כמו (ישעיהו כח ט)את מי יורה דעהפסוק ד
מצודת דוד
"רק הבמות" - במות יחיד לשמים ואסור הוא משנבנה הביתפסוק ה
מצודת דוד
"איש וגו'" - גם הכסף הבא מהאיש אשר יערוך נפש שדמיו קצובים בתורה ולפי רוב השנים אשר יעלה וגו' גם הכסף העולה על לב איש להביא בנדבה
"כסף עובר" - בתחילת המקרא אמר כל כסף וגו' וחוזר ומפרש מה הן הכספים ואמר כסף עובר רצה לומר מחצית השקל שנאמר בו (שמות ל יג) זה יתנו כל העובר על הפקודיםפסוק ו
מצודת דוד
"יקחו להם" - כל הכספים האלו יקחו הכהנים לעצמם כל אחד מאת מכירו ומיודעו ותמורת זה יחזקו משלהם את בית המקדש בכל מקום שימצא שם בדקפסוק ז
מצודת ציון
"בדק" - מקום השבר והרעוע יקרא בדק כי מהצורך לבדוק ולחפש אחריו כמו (יחזקאל כז ט)מחזיקי בדקךפסוק ח
מצודת דוד
"אל תקחו כסף" - אל תקחו לעצמיכם אלא מיד בבוא לידכם תנו אותו לבדק הבית רצה לומר הכניסו באוצר בית ה' עד יהיה בהם די לחזק הבדקפסוק ט
מצודת דוד
"ויאתו הכהנים" - נתרצו והוטב הדבר בעיניהם לבלי קחת הכסף לעצמם ולבלי לחזק משלהם
מצודת ציון
"ויאותו" - נתרצו כמו (בראשית לד טו)בזאת נאות לכםפסוק י
מצודת דוד
"בבוא איש וגו'" - רצה לומר בימין הבא אל הבית לא בימין היוצא
"ונתנו שמה" - מיד בבואו לידם נתנו בארון מדרך החור אבל לא יוכלו להוציא מה זולת פתיחת הדלת
"ויקב" - עשה נקב צר בדלת הארון לזרוק דרך בו את הכסף אל הארון
מצודת ציון
"ארון" - ארגז
"ויקב" - עשה נקב ולתוספת ביאור אמר חור כי חור הוא נקב
"שומרי הסף" - שומרי מזוזות השערים כי סף הוא מזוזה וכן תרגם יונתן אמרכליא והאמרכלים היו שבעה לשבעה שערי העזרהפסוק יא
מצודת דוד
"ויצרו" - עשו בהם צורת מטבע להוציאם בהוצאה ומנו המטבעות
"והכהן הגדול" - לא בעצמו כי אם פקידו בא במקומו וכן מפורש בדברי הימים (שם פסוק יא)
"ויהי כראותם" - בכל עת כשראו שיש בו הרבה כסף
מצודת ציון
"ויצורו" - מלשון צורה
"וימנו" - מלשון מנין ומספרפסוק יב
מצודת דוד
"לחרשי העץ" - הם כורתי העצים בתמונה הנרצה
"ולבונים" - הבונים העצים בקירות הבית
"ויוציאהו" - הם הוציאו את הכסף בשכר האומנים הפועלים
"עשי המלאכה" - הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה' ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים כפי אשר יורו אותם ובדברי רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות ט א) נקראים אדרכלין
מצודת ציון
"המתכן" - המנוי כמו (שמות ה ח)מתכונת הלבנים על ידי אל ידי
"לחרשי" - לאומניפסוק יג
מצודת דוד
"ולכל אשר יצא" - לכל שאר הדברים הנצרכים להוציא על הבית לחזק אותו
"ואבני מחצב" - אף ששכרו חוצבי אבן הוצרכו עוד לקנות אבנים חצובים
"ולגדרים" - הם הבונים קירות אבנים
"ולחוצבי האבן" - החוצבים את האבנים מן ההר
מצודת ציון
"ולחוצבי" - לכורתיפסוק יד
מצודת דוד
"אך לא יעשה וגו'" - מהכסף הזה לא עשו לצורך בית ה' ספות כסף וגו' בדברי הימים (ב כד יד) נאמר שגם הכלים נעשו מן הכסף המובא ואמרו רבותינו ז"ל (כתובות קו ב) בתחילת הבנין לא עשו כלי שרת ואחר שהשלימו והיה נותר עשו כלי שרת
מצודת ציון
"ספות" - שם כלים עשוים כצורת כדים כי תרגם יונתן קולין וכן וכדה על שכמה (בראשית כד מה)תרגם אונקלוס וקולתה
"מזמרות" - כלי זמר
"מזרקות" - ספלים לזרוק מהם דם הקרבנותפסוק טז
מצודת דוד
"ולא יחשבו" - לא עשו חשבון עם האנשים אשר נתנו להם הכסף לשהם יתנו לעושי המלאכה הבונים והגודרים וגו'
"כי באמנה" - ידוע היה שעושים באמונה ולכך נבחרו אלו מתחילה