מצודות על ירמיהו מט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק מ"ט • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ט, ד':

מַה־תִּתְהַֽלְﬞלִי֙ בָּעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃


 

מצודת ציון

"תתהללי" - מלשון הלול והתפארות

"זב" - ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד)

"הבת השובבה" - העדה ההולכת בדרכי לבה ומורדת וכן שובו בנים שובבים (לעיל ג') 

מצודת דוד

"הבוטחה" - את הבוטחה באוצרותיה אמרי נא מי יבוא אלי למחות בידי

"מה תתהללו בעמקים" - אמר כמהתל מול בני עמון מה תתפארי בארצך שהיא ארץ עמקים ורב בהם הרטיבות להצמיח תבואה הנה אז הרבה דמים ישפך בקרבך את הבת השובבה ועמקך יזוב במרבית רטיבות הדם