מצודות על דניאל ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על דניאלפרק ד' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', י"ד:

בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ֠א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט עליא עִלָּאָ֜ה בְּמַלְכ֣וּת אנושא אֲנָשָׁ֗א וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים עליה עֲלַֽהּ׃


 

מצודת דוד

"בגזרת" - הדבר נגזר בגזרת המלאכים המחריבים העושים דין המקום

"שאלתא" - הגזרה ההיא עשויה במאמר המלאכים הקדושים והיא היא וכפל הדבר במ"ש

"עד דברת" - בעבור אשר ידעו כל החי אשר העליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יתן אותה

"ושפל" - וכאשר ירצה יעמיד על המלוכה אדם שפל ופחות מן האנשים 

מצודת ציון

"שאלתא" - הוא ענין גזירה על שם כי נעשה בשאלת פי ה'

"עד דברת" - כמו על דברת ור"ל בעבור