מפרשי רש"י על שמות ח יא
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ח' • פסוק י"א |
• ה • ו • ח • יא • יד • טז • יז • יח • כא • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְﬞוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
רש"י
"והכבד את לבו" - ל' פעול הוא כמו הלוך ונסוע וכן (מ"ב ג) והכות את מואב (שמואל א כב) ושאול לו באלהים (מ"א כ) הכה ופצוע
"כאשר דבר ה'" - והיכן דבר ולא ישמע אליכם פרעה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ" (בראשית יב,ט). וְכֵן "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), "וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּאלֹהִים" (שמ"א כב,יג), "הַכֵּה וּפָצֹעַ" (מל"א כ,לז).
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה" (שמות ז,ד).
מפרשי רש"י
[ד] לשון פעול. פירוש מקור, מדלא כתיב 'ויכבד את לבו', אלא הוא מקור כמו "והכות את מואב" (מלכים ב ג', כ"ד), שלכך בא בלשון מקור לפי שפירושו היה הולך ומכה, ואילו כתיב 'ויכה את מואב' היה משמע מכה אחת, וכך אילו כתב 'ויכבד את לבו' היה משמע הכבדה אחת, אבל "והכבד את לבו" היה מכביד והולך. וכן "ושאול לו באלקים" (שמואל א כ"ב, י"ג) פירוש היה מתעסק בשאלה והולך, ולפיכך כתיב "ושאול לו באלהים", ולא כתיב 'וישאל', וכן כולם: