מפרשי רש"י על שמות ג י
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ג' • פסוק י' | >>
• ב • ג • י • יא • יב • יד • יח • יט • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
רש"י
"ועתה לכה ואשלחך וגו'" - וא"ת מה תועיל והוצא את עמי יועילו דבריך ותוציאם משם
רש"י מנוקד ומעוצב
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ' – וְאֵם תֹּאמַר: מַה תּוֹעִיל? "וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי", יוֹעִילוּ דְּבָרֶיךָ וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם.
מפרשי רש"י
[ו] ואם תאמר מה יועילו דבריך וכו'. דאם לא כן הוי למכתב 'ואשלחך אל פרעה להוציא את בני ישראל', ומדכתיב "והוצא" שמע מינה דכל אחד ואחד מילתא בפני עצמו (כ"ה ברא"ם). וכך פירושו 'ואם תאמר מה יועילו דבריך', ואמר לו יועילו "והוצא". והשתא כל אחד ואחד דבור בפני עצמו. והא דלא כתיב 'ואשלחך אל פרעה להוציא' ויהיה דבור אחד, משום דבא לומר דודאי יועילו דבריו ויהיה מוציא ישראל, אבל 'ואשלחך אל פרעה להוציא' היה משמע כי עיקר השליחות רק שידבר אל פרעה שישלח אותם, ואפשר כי אחר יוציאם, ואז היה משה אומר אם אחר יוציאם ילך אחר גם כן, לפיכך אמר דודאי יועילו דבריך שאתה תוציא אותם. אי נמי כי לשון 'ואשלחך אל פרעה להוציא' אינו משמע הוצאה לגמרי, כי להוציא מקור בא על המחשבה, כמו שנתבאר אצל "ולקחת את אשי" (ר' בראשית ל, טו), שרוצה לומר שאתה רוצה ליקח את אישי, וכך היה פירושו 'ואשלחך להוציא' שירצה להוציא, ולפיכך כתיב "והוצא" שודאי יוציא: