מפרשי רש"י על ויקרא יט כט
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ט • פסוק כ"ט | >>
• ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כב • כו • כט • ל • לא • לב • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
רש"י
"אל תחלל את בתך להזנותה" - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין
"ולא תזנה הארץ" - אם אתה עושה כן הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכה"א (ירמיהו ג) וימנעו רביבים וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ – בְּמוֹסֵר בִּתּוֹ פְּנוּיָה לְבִיאָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין.
וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ – אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, הָאָרֶץ מְזַנָּה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ לַעֲשׂוֹתָן בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא בְּאַרְצְכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיהו ג,ג): "וַיִּמְנְעוּ רְבִבִים" וְגוֹמֵר.
מפרשי רש"י
[מט] במוסר את בתו שלא לשם קדושין. הקשה הרמב"ן, דקיימא לן (יבמות דף סא:) אין זנות בפנויה, ואין הלכה כרבי אליעזר דאמר (שם) פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ואם כן ברייתא זאת (סנהדרין דף עו.) דקאמר 'המוסר את בתו שלא לשם אישות', אי כרבי אליעזר אתיא דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, או איירי במוסר בתו למי שאין קדושין תופסין בו, ולפיכך עשאה זונה. אבל מדברי רש"י שכתב הברייתא בסתמא, משמע דסבירא ליה פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, וזה אינו נכון. ויראה כי רש"י מחלק שפיר, דלא דמי, דודאי חילוק גדול יש, דכאןכתיב "אל תחלל את בתך להזנותה", שייך לפרש אותו במוסר את בתו לשם זנות, וכיון דמסר אותה לשם זנות נקרא זה "אל תחלל את בתך להזנותה", דהא מסרה אותה לשם זנות, ויש כאן הפקר להזנות עמה מי שירצה. אבל לעשות אותה זונה, שתקרא בשם 'זונה' - לא נעשת זונה אלא כשבא עליה גוי ועבד שאין קדושין תופסין בו, בזה נעשת זונה. אבל שיהיה עובר "אל תחלל בתך להזנותה" עבר אף על גב שמסרה למי שיש קדושין בו, סוף סוף נתן אותה לזנות:
וכן מוכח במסכת סנהדרין בפרק הנשרפין (עו.), דפריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא דאתא, והא מבעיא ליה "אל תחלל את בתך" יכול בכהן המשיא את בתו לישראל, תלמוד לומר "להזנותה", זה המוסר את בתו שלא לשם אישות'. ומדלא קאמר 'יכול בכהן שנותן את בתו פנויה לזנות וכו, אם כן משמע דמפרש קרא במי שמסר את בתו שלא לשם אישות אף על גב דקדושין תופסין בו, ואי הך ברייתא אתיא כרבי אליעזר, מאי פריך 'והאי "אל תחלל את בתך" להכי הוא כו, ולא משני דלא סבירא ליה כרבי אליעזר, אלא הך ברייתא ככולא עלמא הוא דאתא. ובלאו הכי נמי אין לומר דסתם ברייתא אתיא כרבי אליעזר, דלית הלכתא כותיה. ופירוש ברור הוא, ולית ביה ספיקא: