מפרשי רש"י על בראשית לג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק ל"ג • פסוק ח' | >>
ה • ח • ט • י • יא • יב • טו • טז • יז • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ג, ח':

וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כׇּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃


רש"י

"מי לך כל המחנה" - מי כל המחנה אשר פגשתי שהוא שלך כלומר למה הוא לך ופשוטו של מקרא על מוליכי המנחה ומדרשו כתות של מלאכים פגע שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו ואומרים להם של מי אתם והם אומרים להם של עשו והן אומרים הכו הכו ואלו אומרים הניחו בנו של יצחק הוא ולא היו משגיחים עליו בן בנו של אברהם הוא ולא היו משגיחים עליו אחיו של יעקב הוא אומרים להם אם כן משלנו אתם


רש"י מנוקד ומעוצב

מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה – מִי כָּל הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ? כְּלוֹמַר: לָמָּה הוּא לְךָ? פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עַל מוֹלִיכֵי הַמִּנְחָה. וּמִדְרָשׁוֹ, כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאָכִים פָּגַע, שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ וְאֶת אֲנָשָׁיו וְאוֹמְרִים לָהֶם: שֶׁל מִי אַתֶּם? וְהֵם אוֹמְרִים לָהֶם: שֶׁל עֵשָׂו, וְהֵן אוֹמְרִים: הַכּוּ, הַכּוּ! וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַנִּיחוּ, בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק הוּא; וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו. בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא; וְלֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים. אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב הוּא! אוֹמְרִים לָהֶם: אִם כֵּן, מִשֶּׁלָּנוּ אַתֶּם (ב"ר עח,יא).

מפרשי רש"י

[ב] מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי שהוא שלך. דהרי "מי כל המחנה" פירושו מי הם - לשאלה על האנשים מוליכים המנחה, ולא תתחבר לו מלת "לך", ולכך צריך לפרש מי כל המחנה שפגשתי להיות שלך, דודאי הם שלך, אלא מי הם שלוחך או בניך או מי הם שהם שלך. ומפני כי פירוש "לך" 'מי הם שהם שלך' הוצרך לסרס המקרא ולומר 'מי כל המחנה אשר פגשתי שהוא שלך', שהרי אינו נופל "אשר פגשתי" על 'להיות שלך' רק על 'מי אלה'. והוצרך להוסיף 'כלומר למה הוא לך', מפני דודאי עשו ידע מי הם שכבר אמרו לו מוליכי המנחה (לעיל לב, יח), אלא 'למה לך' שלא היה לך לשלוח אותם. ואף על גב שהיו מגידים השלוחים, ואליו נשתלחו, אמר עשו שאינו מקבל הדברים, דלמה הוא לך: [ג] ומדרשו וכו'. דהוקשה למדרש (ב"ר עח, יא) דמאי היה שואל "מי לך כל המחנה אשר פגשתי וגו'", הרי הגידו לו כבר מוליכי המנחה (לעיל לב, יח), ולמה צריך לו לשאול עוד, אף על גב דיישב הלשון 'למה הוא לך', מכל מקום לא היה צריך לכתוב כך, ולפיכך דרשו שהיה אומר זה על המלאכים. ותשובת "למצוא חן בעיניך" קאי על זה, כלומר שכל זה עשו המלאכים כדי "למצא חן בעיניך" להראות חשיבות שלי אליך, ועל ידי זה אמצא חן (כ"ה ברא"ם):

בד"ה למה הוא לך כו' מלת מי נ"ב ולי נראה דה"ק מי הם המוליכי מנחה אם הם משרתים שלך שקשה למה הוא לך או אם הם בני משפחתך וריעים שלך שהם מבקשים אהבתי שזו אינו קשה למה הוא להם ודוק מהרש"ל:

בד"ה יהי לך מפני שמלת נ"ב ולי נראה דרש"י דייק שלא תאמר אל נא קאי אהודאות שהודה לו על הברכות וזה לא יתכן אלא על האמירה שאתה אומר יש לי רב ואינך רוצה לקבל כולו מהרש"ל: