מפרשי רש"י על בראשית כט ג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ט • פסוק ג' |
• ב • ג • ו • י • יא • יב • יג • יח • כ • כא • כה • כז • ל • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כׇל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלְﬞל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
רש"י
"ונאספו" - רגילים היו להאסף לפי שהיתה האבן גדולה
"וגללו" - וגוללין ותרגומו ומגנדרין כל לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר לפי שכל דבר ההוה תמיד כבר היה ועתיד להיות
"והשיבו" - תרגומו ומתיבין
רש"י מנוקד ומעוצב
וְנֶאֶסְפוּ – רְגִילִים הָיוּ לְהֵאָסֵף, לְפִי שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן גְּדוֹלָה.
וְגָלְלוּ – וְגוֹלְלִין, וְתַרְגּוּמוֹ "וּמְגַנְדְּרִין". כָּל לְשׁוֹן הֹוֶה מִשְׁתַּנֶּה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד וּבִלְשׁוֹן עָבַר, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר הַהוֹוֶה תָּמִיד – כְּבָר הָיָה, וְעָתִיד לִהְיוֹת.
וְהֵשִׁיבוּ – תַּרְגּוּמוֹ "וּמְתִיבִין".
מפרשי רש"י
[ב] רגילים להתאסף. פירוש אף על גב שהוא לשון עתיד גם כן - פירושו הוה, מפני שכן הם רגילים להתאסף, וכל דבר שהוא רגיל כתיב לשון עתיד במקום ההוה (ר' רש"י לעיל כד, מה), כמו "יעשה איוב" (איוב א', ה'): [ג] ותרגומו ומגנדרין. הוצרך להביא ראיה מן התרגום, ואצל "והשיבו" - ותרגומו 'ומתיבין', מפני כי אלו שניהם דהיינו "וגללו" וכן "והשיבו" הוא המתחייב מן האסיפה, שלכך מתאספין כדי לגלול האבן ולהשיב אותו אל הבאר, ואין דרך הכתוב לומר בפועל המתחייב האחד מן השני לומר בשניהם רגילים לעשות כך; לומר רגילים לאסוף ורגילים לגלול, דמשמע שכל אחד ואחד בפני עצמו, דכיון דעיקר מה שרגילים להתאסף רק משום לגלגל האבן - לא היה לו לומר רק 'רגילים להתאסף' למה - כדי לגלגל האבן, וכיון שהם מגלגלים האבן בודאי רגילים להשיבו, ולכך אין לומר 'רגילים להתאסף' 'רגילים לגלגל' ו'רגילים להשיב', לכך מביא ראיה מן התרגום שפירש על שניהם לשון הוה:
בד"ה לפי שהאבן כו' גדולה כמו שפי' נ"ב פירש מדכתיב אבן גדולה ולא כתיב אבן סתם ש"מ כו' מהרש"ל: