מפרשי רש"י על בראשית יח ז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
רש"י
"בן בקר רך וטוב" - ג' פרים היו כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל (ב"מ פז)
"אל הנער" - זה ישמעאל לחנכו במצות (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב – שְׁלוֹשָׁה פָרִים הָיוּ, כְּדֵי לְהַאֲכִילָן שָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת בְּחַרְדָּל (בבא מציעא פ"ז ע"א).
אֶל הַנַּעַר – זֶה יִשְׁמָעֵאל, לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת (בראשית רבה מח,יג).
מפרשי רש"י
[כג] שלשה פרים כו'. בב"מ בפרק הפועלים (פו ע"ב). דאם לא כן 'בן בקר רך טוב' מיבעי ליה, אלא "וטוב" הוא ענין בפני עצמו, ורוצה לומר שעוד בן בקר אחר עשה, ומדאמרינן "וטוב" לדרשא, "רך" נמי לדרשא אתיא (שם בב"מ). ואם תאמר למה לא כתיב 'בני בקר שלשה' שהוא יותר קצרה, דאין לומר למילף על שהיו רך וטוב גם כן, דזהו קל וחומר - שאם שלשה פרים לקח, כל שכן שלקח רך וטוב, ואין זה קשיא, דאם כן היה צריך למכתב נמי שעשאם כדי ליתן להם שלשה לשונות בחרדל, שלא היה מובן למה צריך ג' פרים, לכך לא כתב בקרא כלל רק ברמז:
[כד] שלשה לשונות כו'. דאם לא כן ג' פרים למה לי, סגי בחדא, אלא להאכיל אותם ג' לשונות. ועל כרחך בחרדל, דאם לא כן למה דווקא לשונות, אלא מפני שיש לכבד האורח, ודרך חשובים ומלכים לאכול לשונות בחרדל, כדאמרינן בפרק הזרוע והלחיים (ר' חולין קלב ע"ב) שהכהן יאכל הלחיים שיש בהם הלשון בחרדל, מפני שכתוב בהן "למשחה נתתי לך" (ר' במדבר יח, ח) כלומר דרך גדולה ושררה, ולפיכך האכיל אותן ג' לשונות בחרדל. ובשתי לשונות לא סגי, דאם כן היה צריך לחתוך הלשון, ולא הוי זה חתיכה הראויה להתכבד לפני אורחים (חולין ק.), שכך דרך לתת אותה שלימה לפני החשובים - דרך כבוד:
[כה] זה ישמעאל. דאם לא כן 'לנער' מבעי ליה, "הנער" משמע הידוע, ואין זה אלא ישמעאל:
[כו] לחנכו במצות. דאם לא כן למה נתן לישמעאל דווקא, אלא לחנכו במצות: