מפרשי רש"י על במדבר יב ו
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"ב • פסוק ו' |
• א • ד • ו • ח • י • יב • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
רש"י
"שמעו נא דברי" - אין נא אלא ל' בקשה
"אם יהיה נביאכם" - אם יהיו לכם נביאים
"ה' במראה אליו אתודע" - שכינת שמי אין נגלית עליו באספקלריא המאירה אלא בחלום וחזיון
רש"י מנוקד ומעוצב
שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה (ספרי קג).
אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם – אִם יִהְיוּ לָכֶם נְבִיאִים (תרגום אונקלוס).
ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע – שְׁכִינַת שְׁמִי אֵין נִגְלֵית עָלָיו בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, אֶלָּא בַּחֲלוֹם וְחִזָּיוֹן (ספרי קג; ויק"ר א:יד).
מפרשי רש"י
[ז] אין נא אלא לשון בקשה. כלומר, שבקש הקב"ה בבקשה מהם שישמעו התשובה. וכל זה מפני כבודו של משה, כדי להתנצל הקדוש ברוך הוא בעצמו את משה: [ח] אם יהיו לכם נביאים. פירוש, כי אין פירושו כמשמעו "אם יהיה נביאכם ה'", דמשמע יהיה "ה'" מחובר אל "נביאכם", ומשמעו אם יהיה נביאכם אלקות, אבל "אם יהיה נביאכם" דבר בפני עצמו, ופירושו 'אם יהיו לכם נביאים', ומלת "ה'" מחובר אל "במראה אליו אתודע", כמו שפירש (כ"ה ברא"ם):
בסוף ד"ה פה אל פה כו' נ"ב ומה שפרש"י והיכא א"ל בסיני לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי אלא מפה אל פה לחוד הוא דאפיק שהקב"ה אמר לו ומאן דדריש שם ואתה פה עמוד עמדי לא דריש פה אל פה ורש"י עייל תרווייהו בחדא מהרש"ל: