מעשה שמשון/ראש א חלק ד
| מעשה שמשון |
[שמשון (עולה אל אביו ואמו, וידבר עמו על דבר התמנית).]
שמשון[עריכה]
אבי, אבי, את חסדך אדרשה
אל משברי לבי למצא מרגוע,
כי כן יעלת־חן הנה ראיתי,
ירבץ הדר יפיה בעיר תמנתה.
חצי מאור־עיניה
סגור־לבי קרעו,
והשקט לא יוכל יומם ולילה.
כן אחלי יכונו,
אותה תקח לי, אל תמנע ממני.
אביו[עריכה]
למה תשגה, בני, בזרה? למה
תהיה למוקש לך ולאבן נגף?
האין בבנות אחיך
יפת־מראה, כי מפלשתים אלה
<עמוד ט>
הערלים, יקחך לבך
עזר כנגדך העת לקחת?
שמשון[עריכה]
אולם אותה קח לי, כי כן דבקה
נפשי בזיו יפיה ובה הואלתי,
כי היא לבד תוכל לתת מנוח
אל מורשי לבי, אותה לקח.
לא יכבו רשפי חשק כל מים,
לא ישטפו אותם נהרות שחו,
לא לאסיריו לב ומאור עינים
עד ישגו חשקם ובו ישמחו.