מנחת יהודה על רש"י שמות לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ד[עריכה]

צוה לי לאמור לכם - הוצרך להוסיף 'לי' ו'לכם', דמקרא משמע זה הדבר צוה לכל ישראל לאמור לאחרים, לכן פירש לי צוה שאומר לכם בהקהל, לאפוקי שאר אמירות לא היו בהקהל, וק"ל.
ומהרא"ם פירש, דבזולת תוספת לי היינו מפרשים "זה הדבר אשר צוה ה'" לכם, ואף על פי שלא נזכר בתורה לפיכך הוסיף מלת 'לי' שכבר נזכר זה בפירוש בפרשת תרומה ותצוה, ובזולת מלת תוספת "לכם" היינו מפרשים לאמור לי, כמלת לאמור בכל מקום שפירושו לאמור לו, מלבד מועטים, לפיכך הוסיף מלת 'לכם', וגם מלת "קחו" הבא אחריו מורה שפירושו לאמור לכם: