מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי/חתימה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, מוֹדֶה שֶׁהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת נָאִים לְעוֹשֵׂיהֶם וְתִפְאֶרֶת לָהֶם מִכָּל בְּנֵי אָדָם. וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת יֵשׁ לְכָל נִבְרָא לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת בּוֹרְאוֹ שֶׁבְּרָאוֹ מֵאַיִן, בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל פְּרָס. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא בָּרוּר וְיָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ לַמִּצְוֹת סְגוּלוֹת רַבּוֹת מִתּוֹעָלוֹת יְדוּעוֹת לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ, לוּלֵי שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ שְׁאֵלָה עַל דְּבַר "צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", וְעַל דְּבַר סָפֵק זֶה נָטָיוּ רַגְלֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, בִּרְאוֹתָם צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְרָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ. וְהַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זֹאת יָשִׁיב כָּל אֶחָד כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ, כַּאֲשֶׁר מְבוֹאֶרֶת בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּקְצָתָם מְבֹאָרִים בְּחִבּוּר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (סימן א, וסימן רצב).

וְעַל כֻּלָּם הָיוּ מַחֲשִׁים עַד שֶׁבָּא הָרַמְבַּ"ם ז"ל בְּסוֹף מַאֲמָרוֹ הַנִּקְרָא "מוֹרֵה הַנְּבוֹכִים" וְכָתַב בְּפֶרֶק נא, חֵלֶק ג, דְּבָרִים שֶׁהֵם קְרוֹבִים לַשֵּׂכֶל בְּעִנְיָן זֶה. וְזֶה נֻסָּחוֹ:

- וַאֲשֶׁר הִשִּׂיג וְהוּא מִתְעַסֵּק הוּא דּוֹמֶה בְּעֵת עָסְקוֹ לְמִי שֶׁהוּא בְּיוֹם הַמְעוּנָן שֶׁלֹּא תָאִיר לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִפְּנֵי הָעָב הַמַּבְדִּיל בֵּינָהּ וּבֵינוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה יֵרָאֶה לִי, כִּי כָּל מִי שֶׁתִּמְצָאֵהוּ רָעָה מֵרָעוֹת הָעוֹלָם, מֵהַנְּבִיאִים אוֹ מֵהַחֲסִידִים הַשְּׁלֵמִים, לֹא מְצָאוֹ הָרַע הַהוּא רַק בְּעֵת הַשִּׁכְחָה הַהִיא, וּלְפִי אֹרֶךְ הַשִּׁכְחָה הַהִיא, אוֹ פְחִיתוּת הָעִנְיָן אֲשֶׁר הִתְעַסֵּק בוֹ יְהִי עֹצֶם הָרָע.

- וְאַחַר שֶׁהָעִנְיָן כֵּן, כְּבָר סָר הַסָּפֵק הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הֵבִיא לַפִּילוֹסוֹפִים לִשְׁלֹל הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם מִכָּל אִישׁ וְאִישׁ מִבְּנֵי אָדָם וּלְהַשְׁווֹת בֵּינֵיהֶם וּבֵין אִישֵׁי מִינֵי שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְהָיְתָה רְאָיָתָם עַל זֶה - מְצֹא הַחֲסִידִים וְהַטּוֹבִים רָעוֹת גְּדוֹלוֹת. וְהִתְבָּאֵר הַסּוֹד הַזֶּה, וַאֲפִילוּ לְפִי דַעְתָּם. וְתִהְיֶה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתְמֶדֶת בְּמִי שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע הַהוּא הַמְזֻמָּן לְכָל מִי שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְעִם הִפָּנוֹת מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם וְהַשִּׂיגוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּדְּרָכִים הָאֲמִתִּיִּים וְשִׂמְחָתוֹ בְּמַה שֶׁהִשִּׂיג - אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרֶה אָז לָאִישׁ הַהוּא מִין מִמִּינֵי הָרָעוֹת, כִּי הוּא עִם הַשֵּׁם וְהַשֵּׁם עִמּוֹ, אֲבָל בְּהָסִיר מַחְשַׁבְתּוֹ מֵהַשֵּׁם, בַּאֲשֶׁר הוּא נִבְדָּל מֵהַשֵּׁם, הַשֵּׁם נִבְדָּל מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָז מְזֻמָּן לְכָל רַע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְצָאֵהוּ. כִּי הָעִנְיָן הַמֵּבִיא לְהַשְׁגָּחָה וּלְהִמָּלֵט מִן הַמִּקְרֶה הוּא הַשֶּׁפַע הַשִּׂכְלִי. וּכְבָר נִבְדָּל קְצָת הָעִתִּים מִן הֶחָסִיד הַהוּא הַטּוֹב, אוֹ לֹא הִגִּיעַ כְּלָל מַחֲשָׁבָה הַהִיא, וְלָזֶה אֵרַע לִשְׁנֵיהֶם מַה שֶּׁאֵרַע.

- וְהִנֵּה הִתְאַמְּתָה אֶצְלִי זֹאת הָאֱמוּנָה גַּם כֵּן מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ: "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם" וגו' (דברים לא, יז) וּמְבֹאָר הוּא כִּי הַסְתָּרַת הַפָּנִים הַזֹּאת אֲנַחְנוּ סִבָּתָהּ, וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים זֶה הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" וגו' (שם שם, יח), וְאֵין סָפֵק כִּי דִין הַיָּחִיד כְּדִין הַצִּבּוּר. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ כִּי הַסִּבָּה בִּהְיוֹת אִישׁ מִבְּנֵי אָדָם מֻפְקָר לַמִּקְרֶה וְיִהְיֶה מְזֻמָּן לֶאֱכֹל כַּבְּהֵמוֹת הוּא הֱיוֹתוֹ נִבְדָּל מֵהַשֵּׁם; אֲבָל מִי שֶׁאֱלֹהָיו בְּקִרְבּוֹ לֹא יִגַּע בּוֹ רַע כָּל עִקָּר. אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ: "אַל־ תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנִי אַל־תִּשְׁתָּע כִּי־אֲנִי אֱלֹהֶיךָ" (ישעיה מא, י), וְאוֹמֵר: "כִּי־תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ" (שם מג, ב). כִּי כָל מִי שֶׁהֵכִין עַצְמוֹ עַד שֶׁשָּׁפַע עָלָיו הַשֵּׂכֶל הַהוּא, תִדְבַּק בּוֹ הַהַשְׁגָּחָה וְיִמָּנְעוּ מִמֶּנּוּ הָרָעוֹת כֻּלָּם, אָמַר: "ה' לִי לֹא אִירָא מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם" (תהלים קיח, ו), וְאוֹמֵר: "הַסְכֶּן־נָא עִמּוֹ וּשְׁלָם" (איוב כב, כא) וְאוֹמֵר: פְּנֵה אֵלָיו וְתִשְׁלַם מִכָּל רַע. הִתְבּוֹנֵן בְּ"שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים" - תִּרְאֶה שֶׁהוּא מְסַפֵּר הַהַשְׁגָּחָה הַהִיא הַגְּדוֹלָה וכו', עַד סוֹף הַפֶּרֶק.

וְאַחֲרָיו קָם רַבִּי יִצְחָק ן' לַטַּף וּבְסִפְרוֹ הַנִּקְרָא "שַׁעַר הַשָּׁמַיִם" הֶאֱרִיךְ יוֹתֵר לְהוֹסִיף וּלְבָאֵר בָּזֶה דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם ז"ל. וְכָתַב בַּשַׁעַר הָרִאשׁוֹן, פֶּרֶק כב, אֵיךְ כְּפִי טֶבַע הַמְּצִיאוּת מִתְחַיֵּב לִהְיוֹת כָּל אָדָם רוֹדֵף אַחַר מִחְיָתוֹ, כְּפִי הֲכָנַת הַחֹמֶר שֶׁלּוֹ עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְלֹא עַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל בִּלְבַד. וְשֶׁאִם יַנְהִיג הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִתֵּן מָמוֹן וְשַׁלְוָה לַצַּדִּיקִים וְחַיִּים אֲרֻכִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיִמְנַע אֵלּוּ הַטּוֹבוֹת מִן הָרְשָׁעִים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יַעֲנִישֵׁם מִיָּד כְּפִי רִשְׁעָם תָּמִיד, נִמְצָא מַכְרִיעַ כָּל בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹתָם צַדִּיקִים וְיִהְיֶה הוּא סִבַּת תְּנוּעָתָם הָרִאשׁוֹנָה לְזֶה הַטּוֹבָה הַבָּאָה מִיָּד וְלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְכַוָּנַת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִיּוֹת הַנִּכְבָּדוֹת שֶׁהִבְטִיחַ בָּהֶם בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְהַשִּׂיג הַטּוֹבוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת הַמֻּשָּׂגוֹת מִיָּד וְלִבְרֹחַ מֵהֵפְכֵּיהֶן, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַתִּינוֹק וְאַף הַבְּהֵמָה שֶׁמְבַקֶּשֶׁת הַנָּאוֹת לָהּ וּבוֹרַחַת מֵהֶפְכּוֹ. גַּם אִלּוּ יַשִּׂיגוּ כְּלַל הַצַּדִּיקִים הַטּוֹבוֹת בְּלִי שׁוּם הֵפֶךְ, וּכְלַל הָרְשָׁעִים - הֶפְכָּם בְּלִי שׁוּם טוֹבָה, נִמְצָא הַטֶּבַע בָּטֵל, שֶׁאֲפִילוּ יַתְמִיד הֶחָסִיד הַשָּׁלֵם בִּדְבָרִים הַהֲפָכִים שֶׁלֹּא יִכְאַב וְלֹא יֶחֱלֶה וַאֲפִילוּ יִזְרַע הָרָשָׁע בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה, שֶׁלֹּא תַצְמִיחַ, זֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע הַמֻּטְבַּע בַּנִּבְרָאִים. הַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בַּפֶּרֶק הַנִּזְכָּר.

וְגַם כָּתוּב בְּפֶרֶק כד, כִּי אֲפִילוּ לְפִי דַעַת אֲרִסְטוֹ הַמַּאֲמִין שֶׁאֵין הַשְׁגָּחָה בְּכָל מָה שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַלְּבָנָה, יוֹדֶה שֶׁמִּצַּד הַשְׁגָּחָתוֹ בַּשְּׂכָלִים יִשְׁתַּלְשֵׁל עַד הַחֲכָמִים כִּי בִּהְיוֹת הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הָאִישִׁית כֹּחַ בַּגּוּף וְהַשֵּׂכֶל הַקָּנוּי, שֶׁהוּא צוּרָתָהּ, דָּבֵק בַּשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל הַנִּפְרָד, יִתְחַיֵּב שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁגָּחַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ דְּבֵקָה בְּכָל אִישׁ מֵאִישֵׁי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲלָתוֹ. וּלְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ נוֹתֶנֶת כֹּחַ בַּגּוּף, תִּמָּשֵׁךְ הַהַשְׁגָּחָה אֶל הַגּוּף. גַּם הַמִּתְעַסֵּק בַּמִּצְוֹת הַתּוֹרָנִיּוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים הַנַּעֲשִׂים לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּבְחִירָתוֹ בָּהֶם, יֵשׁ לוֹ שׁוּם דְּבֵקוּת בַּשֵׂכֶל וְתִהְיֶה אָז הַהַשְׁגָּחָה דְּבֵקָה בוֹ. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בְּפֶרֶק זֶה וּבַפְּרָקִים הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו.

אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, כְּשֶׁהָאָדָם הַשָּׁלֵם דָּבֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיִּפָּרֵד מַחְשַׁבְתּוֹ מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם זְמַן וְאָז יִקְרֶה לוֹ שׁוּם מִקְרֶה, לְבַסּוֹף גְּמוּלוֹ יִהְיֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַתְּמִידִי. וּלְפִי שֶׁהֵם מְעַט מִזְעֵיר אוֹתָם שֶׁאֵינָם בּוֹדְלִים מִמֶּנּוּ מַחְשַׁבְתָּם בְּשׁוּם זְמַן, אָמְרוּ: אֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת. וְהַזּוֹכֶה בָהֶם - אַשְׁרָיו. וַעֲלֵיהֶם אָמְרוּ בְּפֶרֶק כֹּהֵן מָשִׁיחַ (הוריות י, ב): דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב: "יֵשׁ־הֶבֶל" וגו' (קהלת ח, יד)? אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וכו', כִּדְאִיתָא בְּהַקְדָּמַת נֵר שֶׁל תְּשׁוּבָה. (סימן רעה). וְאוֹתָם שֶׁמּוֹסְרִים נַפְשָׁם בִּשְׁמָדוֹת עַל קִיּוּם הַמִּצְוֹת - אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, שֶׁאֵין קֵץ לְמַתַּן שְׂכָרָן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְדַע שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבָבָא בַתְרָא: (י, ב): רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ, אִיתְנְגֵיד וְאִתְנַח. אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהָ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אֲמַר לֵיהּ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ. אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן הֵיכֵי חֲזֵיתִינָן? אֲמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכֵי דְחַשְׁבִינָן הָכָא חַשְׁבִינָן הָתָם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין: הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִיצָתָם. מָאן נִינְהוּ? אֵילִימָא רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, פְּשִׁיטָא, דְּהָא אִיכָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּלָאו הָכֵי נַמֵּי? אֶלָּא הֲרוּגֵי לוֹד.

וְגָרְסִינָן בִּמְכִילְתָא: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי" וגו' (שמות כ, ו), אֵלּוּ שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם עַל הַמִּצְוֹת. כְּגוֹן: מַה לְּךָ יוֹצֵא לֵהָרֵג? עַל שֶׁמַּלְתִּי אֶת בְּנִי; מַה לְּךָ יוֹצֵא לִצָּלֵב? עַל שֶׁאָכַלְתִּי מַצָּה; מַה לְּךָ לוֹקֶה? עַל שֶׁנָּטַלְתִּי לוּלָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָמַר אֵלָיו מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי" (זכריה יג, ו). רוֹצֶה לוֹמַר, הַמַּכּוֹת הָאֵלּוּ גָרְמָה לִי אַהֲבַת אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וּמֵאַחַר שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם כְּטִפָּה לַיָּם בְּעֶרֶךְ אֵצֶל טוֹבוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי הַקּוֹבֵעַ שְׂכָרוֹ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

סליק נר שלישי