מנוחה ושמחה
מתוך ויקיטקסט
מנוחה ושמחה אור ליהודים
יום שבתון יום מחמדים
שומריו וזוכריו המה מעידים
כי לששה כל ברואים ועומדים
שמי שמים ארץ וימים
כל צבא מרום גבוהים ורמים
תנין ואדם וחית ראמים
כי בי-ה ה' צור עולמים
הוא אשר דבר לעם סגולתו
שמור לקדשו מבואו ועד צאתו
שבת קודש יום חמדתו
כי בו שבת א-ל מכל מלאכתו
במצות שבת אל יחליצך
קום קרא אליו יחיש לאמצך
נשמת כל חי וגם נעריצך
אכול בשמחה כי כבר רצך
במשנה לחם וקדוש רבה
ברוב מטעמים ורוח נדיבה
יזכו לרב טוב המתענגים בה
בביאת גואל ולחיי עולם הבא
