מלבי"ם על תהלים פב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק פ"ב • פסוק ח' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים פ"ב, ח':

קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שׇׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ
  כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכׇל־הַגּוֹיִֽם׃



"קומה", עתה יסב המשורר פניו אל ה' האומר זאת, ואומר אליו למה תדבר אל אלה בני עולה שהם ישפטו את הארץ והם יהיה להם חלק בארץ כאלהים, הם לא ינחלו את הארץ כי הם מוכנים למות, והם לא ישפטו אותה בצדק, "קומה אלהים" ואתה "שפטה הארץ", כי אתה בראת אותה "ואתה תנחל בכל הגוים" כי היא שלך לעולם, ועליך לקיימה ולהעמידה ע"י משפט, ולכן אתה שפטה הארץ:

ביאור המילות

"תנחל". עומד, הגוים הם שלך בנחלה דור דורים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.