מלבי"ם על עמוס ז ב
<< | מלבי"ם על עמוס • פרק ז' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֗ה אִם־כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת־עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָֽאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ סְֽלַֽח־נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃
"והיה אם כלה", כאשר ראיתי בנבואה כי קרוב הדבר "שכלה לאכול את עשב הארץ", ושעוד מעט לא ישאיר מאומה, "ואומר ה' סלח נא" אז בקש שה' יסלח עונם ועי"כ תבוטל הגזרה כי עבר אדם עבירה הפעם ראשונה ושניה ושלישית מוחלין לו, וזה היה העונש השלישי, ובאר הטעם כי "מי יקום יעקב", ור"ל שלא יהיה לו תקומה מפני הרעב, אחר "כי קטן הוא", וכן שא"א שיקום ויתחזק במע"ט אחר שקטן הוא במדרגתו:
ביאור המילות
"אם כלה". כמו כאשר כלה, ומבואר אצלי שמלת אם הבא תחת כאשר יש בו גם מהוראת מלת אם, כאשר כלה הוא החלטי, אם כלה הוא תנאי, ועדיין לא כלה רק היה קרוב לזה:
<< · מלבי"ם על עמוס · ז ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.