מלבי"ם על עובדיה א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עובדיהפרק א' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', ט"ז:

כִּ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שְׁתִיתֶם֙ עַל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִשְׁתּ֥וּ כׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם תָּמִ֑יד וְשָׁת֣וּ וְלָע֔וּ וְהָי֖וּ כְּל֥וֹא הָיֽוּ׃



"כי", מוסב על מליצת ירמיה (סי' כ"ה) קח את כוס יין החמה הזאת והשקית אותו את כל הגוים, ואמר (שם סי' מ"ט) אצל מפלת אדום הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה, וז"ש "כי כאשר שתיתם על הר קדשי" כי שם השקה הנביא אותם את כוס החמה כן "ישתו כל הגוים תמיד" כי יעברו עליהם חורבנות רבות במשך עתים וימים בתמידות, עד שבאחרית הימים "ישתו ולעו" והיו כלא היו כי יבטל מציאותם לגמרי:

ביאור המילות

"ולעו". יצפצפו דברים כשכור (ישעיה נ' ד'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.