מלבי"ם על משלי לא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ל"א • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל"א, י"ג:

דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים
  וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃



"דרשה", בכל העסקים שתעסוק תעשה בזריזות וחריצות ועל צד היותר טוב, אם בחרה לעסקה אריגת הבגדים ועשייתם, תדרוש צמר ופשתים לארוג מהם בגדים, ולא תעשה בעצלות או כמוכרחת רק תעשה בחפץ כפיה, הפך ממ"ש בגנאי העצל כי מאנו ידיו לעשות:

דרך המושכל

(יג) "דרשה צמר ופשתים", כל קניני המדות והמעלות המתעצמים בנפש נקראו בשם לבושים, שבם תתלבש הנפש, והקנינים יתעצמו בנפש ע"י הפעולות, שמתוך שיתרגל במעשים טובים ישובו להיות קנין תמידי בנפשו שתתלבש בהם תמיד, וכאשר ידמה הקנינים והמדות למד ולבגד ולבוש, ידמה הפעולות למטוה של צו"פ שמהם יעשו הבגדים, עפ"ז יאמר כי האשת חיל הלז תדרוש צו"פ לטוות מהם קניני המדות, דהיינו שתבקש לעשות פעולות משובחות, ומפרש מהו הצו"פ, הוא מה שתעש בחפץ כפיה, שהפעולות והמעשים שתתרגל בהם כדי שישובו להיות תכונות קבועות בנפש לא תעשה מתוך הכרח כדרך הכובש, רק בחפץ לב ורצון טוב, כאלו הכפים הפועלים חפצים בפעולות אלה:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.