מלבי"ם על משלי יד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק י"ד • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, כ"ב:

הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע
  וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃



"הלוא יתעו חורשי רע", החורש הוא החושב לעשות דבר בשתיקה בל יודע לאיש "והחורשים רע יתעו", כי התועה מן הדרך במקום רואים, ינחוהו העוברים בדרך הישר, אבל החורשים רע בסתר הם נוטים מדרך החכמה לדרך עקלתון, והלא יתעו תמיד כי אין רואה לנחותם הדרך, אבל "החורשים טוב" ומסתירים מעשיהם, זה בא מצד "החסד והאמת", כי העושה טוב בגלוי מצפה לגמול, או לכבוד ותפארת, והעושה טוב לחברו בסתר זה אינו מצפה לתשלום גמול, וזה מצד שגברה בנפשו חסד ואמת, שהוא מעשה החסד שלא לתשלום גמול:

ביאור המילות

"חרשי". החורשים בסתר (כנ"ל י"ב כ'), "וחסד ואמת", הוא החסד הנעשה שלא לתשלום גמול:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.