מלבי"ם על משלי ט יג
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ט' • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹמִיָּ֑ה
פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃
"אשת כסילות", אחר שספר את דברי החכמה ואת נועם לקחה, אמר כי לנגד זה גם "אשת כסילות הומיה" לפתות אל הכסילות, ויש הבדל בין הכסילות ובין הפתיות, שהפתיות הוא בחסר דעת וערמה, והוא כיונה פותה, אבל הכסילות הוא הסר מן החכמה בעבור המית תאותו, והכסיל יודע חקי החכמה והוא לפעמים חכם גדול, רק יצר תאותו מוליכהו שולל, ועז"א "שאשת כסילות הומיה" שהיא יודעת ומבינה רק שהיא הומיה ע"י המית התאוה ויצרו הרע, אבל "אשת פתיות הומיה ובל ידעה מה" כי הפתי אינו יודע מאומה:
ביאור המילות
"כסילות, פתיות". הפתי הוא הנבער מחקי החכמה (כנ"ל א' ד'). לא כן הכסיל שהוא לפעמים חכם גדול רק נלוז מחקי החכמה מפני תאותיו כמ"ש בכל הספר:
<< · מלבי"ם על משלי · ט יג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.