מלבי"ם על מיכה ז יד
<< | מלבי"ם על מיכה • פרק ז' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃
"רעה עמך", כאשר ראה החוזה אריכות ימי הגלות התפלל אל ה' שירחם עליהם במשך העתים האלה, אומר אל ה' "רעה עמך בשבטך", גם אם תצטרך להכות אותם במשך ימי גלותם, "רעה עמך", בהשגחתך כרועה צאנו ירעה, ולא תכם במקל חובלים רק "בשבטך" תוכיחם בשבט אנשים, לא במטה ובמקל, "צאן נחלתך שוכני לבדד יער, (רעה) בתוך כרמל", הנה הם שוכנים לבדד, ר"ל נפרדים מכל פועלי און ובכ"ז הם ביער מלא חיות רעות טורפות, אבקש רעה אותם בתוך כרמל שהוא מלא תבואה, (ר"ל שתשגיח עליהם שיהיה להם כל צרכיהם) עד יבא העת "שירעו בשן וגלעד כימי עולם" ר"ל שישובו לארץ ישראל:
<< · מלבי"ם על מיכה · ז יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.