", מפרש מה עשיתי לך, הטובה הראשונה היה שהעליתי אותך מארץ מצרים, והגם שהיה לפני זמן המוגבל והיית עוד "
" שהייתם נזונים בזכותם כמ"ש המן בזכות משה וכו', והיו מורים אתכם הדרך הטובה, משה לאנשים ומרים לנשים ואהרן כהן ה':
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ה-ח) "
עמי", עתה מפרש מה הלאיתיך, "
זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב", שרצה שבלעם יקטרג על ישראל ויקללם, "
ומה ענה אותו בלעם" שטוב בעיני ה' לברך את ישראל מפני שההשגחה דבוקה בם לטובה, ועי"ז יעץ בלעם לבלק להכשילם בבנות מואב שעי"ז תסור השגחת ה' מהם, ומזה תראה כי לא הלאיתיך, ומביא ע"ז מה שנעשה אז "
מן השטים ועד הגלגל", שיעור הכתובים וסדרם, "
מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה' הגיד לך אדם מה טוב" וכו', ושני הפסוקים במה אקדם ה' וכו' הירצה ה' באלפי אילים וכו' באו כמאמר מוסגר כמו שיבואר, וענינו, שאחרי שחטאו ישראל בשטים ע"י עצת בלעם, נחמו על מעשיהם, ושאלו במה יתרצה ה' לכפר פשע ולהתם חטאת, וחשבו כי יצטרכו לפייסו בקרבנות גדולות עד שיקריבו את בניהם ופרי בטנם לכפר חטאתם, ואז "
מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם", והודיע להם תשובה על שאלתם "
מה טוב", שאין ה' רוצה בעבודות קשות "
כי אם עשות משפט" וכו', ר"ל כי אז הואיל משה באר את התורה וכתב להם את משנה התורה והגיד להם מה טוב ומה ה' דורש מאתם שאינו דורש עבודות קשות וקרבנות וזבחים, (כי בספר משנה תורה לא האריך בדיני הקרבנות) ואינו רוצה רק שיעשו משפט וחסד, וזה היה מן השטים ועד הגלגל, כי בשטים החל משה לבאר להם את משנה התורה ואחרי מות משה עד בואם לגלגל שנעשו להם נסי הירדן וראו ששב שכינת ה' להיות אתם, דבר ה' אל יהושע וצוהו על משמרת התורה ושמירת מצותיה ולא הלאה אותם בשום עבודה קשה, עד שבאו לגלגל ששם צוה שימולו שנית ושיעשו את הפסח, שהיה עבודה קשה, אבל עד שבאו לגלגל לא בקש מהם שום דבר עבודה, וז"ש "
מן השטים ועד הגלגל הגיד לך אדם מה טוב" ושה' אינו דורש מעמך שום דבר עבודה קשה כי אם עשות משפט וכו', "
למען דעת צדקות ה'" ובזה תדע צדקות ה' שאינו מכביד על האדם עבודות קשות להלאותו:
ביאור המילות
"מן השטים", הכתובים זרים מאד והלא ענין בלעם ובלק לא נמשך מן השטים עד הגלגל?, ומ"ש הגיד שהוא עבר נסתר, קשה ומוזר?, ולמ"ש שעורו מן השטים עד הגלגל הגיד לך, תשובה על שאלתך מה טוב:
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
(במה אקדם ה'", מספר במאמר מוסגר, מה שאמרו ישראל אז אחרי שנכשלו בשטים בבעל פעור, הם שאלו, "
במה אקדם ה'" באיזה מנחה ונדבה אקדמה פניו מצד שהוא ה' מהוה כל המציאות, עוד שאלו "
(במה) אכף לאלהי מרום" אחר שחטאתי לפניו ואצטרך לכפוף קומתי ולהכנע ולבקש סליחה, במה אכף לפניו מצד שהוא אלהי מרום, שמצד דינו הקשה נקרא בשם אלהים, והוא אלהי מרום, והחוטא לפניו ראוי לעונש גדול, ומפרש נגד מ"ש במה אקדם ה' "
האקדמנו בעולות" במה שאביא אליו "
עגלים בני שנה" לעולה:
ביאור המילות
"אכף". נפעל משורש כפף:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הירצה ה'", הלא לא ירצה "
גם באלפי אילים" שטובים מעגלים, וגם "
ברבבות נחלי שמן" שאביא לנסכי העולות?, ועתה מפרש נגד מ"ש במה אכף לאלהי מרום, "
האתן בכורי פשעי", הלא ראוי שבעד פשעי שהוא המרד במזיד אתן בני הבכור לקרבן, ובעד "
חטאת נפשי" שהוא השוגג אתן "
פרי בטני" שהם בנים הקטנים, כן שאלתם אז):
ביאור המילות
"פשעי, חטאת נפשי". פשע הוא המרד, וחטאת הוא הבא ע"י שגגה או התאוה, וע"כ ייחס בן הבכור אל הפשע, ופרי בטן הקטנים אל החטאת:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הגיד" חוזר למעלה שעל שאלתכם זאת, הגיד לך מן השטים ועד הגלגל, מה טוב ובמה תתרצה אל ה', "
הגיד" ר"ל שהגיד לך,
- א) "מה שטוב לך" מצד שאתה "אדם", במצות שבין אדם לחברו, מה שטוב לפני האדם עצמו בחיים המדיניים, וגם הגיד "מה ה' דורש ממך" במצות שבין אדם למקום, ומפרש נגד הגיד לך אדם מה טוב "כי אם עשות משפט ואהבת חסד", שזה הטוב לך מצד שאתה אדם שהמשפט ישמור החיים המדיניים מן הגזל והעשק, ועשיית החסד בזה יעזור איש לאחיו, ונגד מה ה' דורש ממך אמר "והצנע לכת עם אלהיך", מה שאתה צריך ללכת עם אלהיך (כמו את האלהים התהלך נח), שזה שורש המצות שבין אדם למקום שילך עם אלהים, ללכת בדרכיו ולהתקדש בקדושתו, כמ"ש והייתם קדושים כי קדוש אני, זה יהיה "בהצנע" ובסתר, כי הם דברים שבינך ובין קונך ובזה טובה הצניעות בל יזיד וירים לבו בעניני החקירה באלהות וכן בל יתחכם על מצותיו, רק ילך בהצנע לכת עם אלהים:
ביאור המילות
"הצנע". הצנוע בא הפך הזדון (משלי י"א ב'), הוא שיסתיר פניו מהביט אל האלהים, ובל יתחכם על מצותיו:
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
קול ה'" שיעור הכתוב "
קול ה' ותושיה יקרא לעיר יראה שמך", וכונתו עמ"ש ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שתחלה היתה נקראת בשם שלם, כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם, ואברהם הוסיף לה שם יראה, ע"ש שה' יראה וישגיח תמיד על העיר הזאת, ועתה יזכיר הנביא את ירושלים, שתזכור ששמה "
יראה" כי עיני ה' בה תמיד, ותשמור את עצמה מלמרות עיני כבודו, וז"ש "
קול ה'" וגם "
תושיה" שהיא התורה, הם "
קראו לעיר" הזאת "
ששמה יראה", כי ה' הסכים על השם הזה וכתבו בתורתו וא"כ "
שמעו מטה ומי יעדה", אחר שה' משגיח על מעשיכם שמעו את המטה שהוא העונש המיועד על עונותיכם ומי יעד את העונש הלא הוא ה' אשר לו היכולת להעניש, ר"ל כי מה שתקשו ערפכם יהיה או מצד שתחשבו שאין ה' רואה מעשיכם, על זה אמר "
יראה שמך", או שתחשבו שאין רצונו להעניש על זה אמר "
שמעו מטה", או שתחשבו שאין ביכלתו להעניש, על זה אמר "
מי יעדה":
ביאור המילות
"לעיר יקרא". הוא קריאת השם, ומבואר אצלינו (התו"ה אמור סי' קמ"א) שקריאת השם, שבא אחריו ל', מורה שכבר היה לו שם ומוסיף עוד שם אחר, כי כבר היה שם העיר שלם והוסיף יראה, ואמר ש¡מ?ך בלשון זכר, כי עקר השם על ראיית ה' והשגחתו הוא על העם אשר בעיר, או בא על המקום כמ"ש בתורה ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, וכמ"ש זה כ"פ שהמליץ יערב מטעם זה לשון זכר ונקבה ול' יחיד ורבים, כפי המושג העקרי אשר ברוח מליצתו, ותושיה היא התורה ששם נתפרש שם המקום, ור"ל קול ה' לעיר יקרא, ותושיה (לעיר תקרא) יראה שמך:
"
ומי יעדה", היינו שיעד את המכה שיכה המטה, כי מכה היא שם נקבה:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עוד האש", עפ"ז ישאל וכי "
עוד יש בבית רשע אוצרות רשע?" הכי לא יירא מעונשי ה' הרואה במעשיו, "
ואיפת רזון זעומה" גם האיפה הקבועה מן הרוזנים, הממונים לפקח על המדות והם קובעים את האיפה שתהיה איפת צדק, גם איפה זו היא "
זעומה" שה' זועם עליה, כי גם הרוזנים יחוקקו חקקי און:
ביאור המילות
"האש". הא' תמורת יו"ד וע"כ בא חסר, וכן אם אש להימין (ש"ב י"ד י"ט):
"בית רשע". בבית רשע, כמו כי ששת ימים, חרב תאכלו:
"
רזון". יחיד משם רוזנים שהם שרי העצה בעניני הדת, ומצאנו אותו ביחיד ובאפס לאום מתחת רזון
(משלי י"ד כ"ח) לפי פירושי:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
האזכה" וע"י שקבעו איפה קטנה יעשו גם השקל מזויף, שלפי שהקטינו את האיפה יקטינו הקונים את השקל, ובכ"ז לא יזכו בזה, כי ע"ז אמר "
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם", ר"ל אף שנמצאו שניהם יחד, שע"י שיש אבן ואבן יעשה המוכר איפה ואיפה שמי שנותן לו שקל קטן מזויף נותן לו לעומתו איפה קטנה, ובכ"ז היא תועבה בעיני ה' הגם שנמצאו שניהם, לא יזכה בזה לאמר שהקטין השקל בעבור שכנגדו הקטין האיפה או בהפך, כי ה' הזהיר על אבן ואבן ועל איפה ואיפה בכל אופן, וז"ש הכי "
אזכה" עי"כ "
במאזני רשע", ובמה שיש "
בכיס אבני מרמה" להקטין גם השקל ע"י שהקטינו האיפה, אחר שה' שונא גם שניהם:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אשר עשיריה מלאו חמס", כי הם מעותים בין מדת האיפה בין מדת השקל כמ"ש להקטין איפה ולהגדיל שקל, "
ויושביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם" הדבור הפשוט הוא שקר גלוי, והדבור התבוניי שזה מיוחס אל הלשון הוא רמיה, שבו ירמאו ברמאות עד שאין השקר ניכר:
ביאור המילות
"ולשונם". שם לשון בא על הדיבור התבוני, וזה המבדיל בינו ובין שפה כמ"ש בפי' ספר משלי, ויחס אליו הרמיה, כמ"ש משפת שקר מלשון רמיה (תהלות ק"כ) עמש"ש:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וגם אני החליתי הכותך", וע"כ התמדתי להכותך במטה, כמ"ש שמעו מטה ומי יעדה עד שהחליתי אותך, ובאשר כ"ז לא הועיל, ולכן "
השמם על חטאתיך" צריך אני להשמם אותך עד שתהיה שממה לגמרי:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אתה", מפרש מ"ש החליתי הכותך, שהגם "
שאתה תאכל ולא תשבע" בכ"ז "
וישחך בקרבך" תשוחח המאכל אותך בקרבך שהוא חולי שבא מרוב השביעה והאכילה היתרה.
"ותסג" תשתדל להחזיר את רכושך ותבואתך ולהפליטו מידי האויב, ובכ"ז "לא תפליט" מידו, וגם "אשר תפלט" מיד האויב "לחרב אתן" יהרגוך עי"ז בחרב:
ביאור המילות
"וישחך". שרשו ישח, ומשתתף עם שחה, כדרך נפ"י ונל"ה שמשתתפים. ונשתנה משקלו כי מציין חולי ידוע שישחו כלי המזון בקרבו:
"
ותסג". מענין הפרשה, כמו נסוג אחור:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אתה תזרע" וכן יהיה קללה גם בפרי האדמה ופרי העץ, שתזרע תבואה וקטניות ולא תקצור, וגם שתדרוך זית לא תסוך השמן כי האויבים יאכלוהו:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וישתמר", עתה מפרש מ"ש השמם על חטאתך, שהגם שהחליתי הכותך לא הועיל לך מאומה כי בכ"ז "
ישתמרו חקות עמרי" שהוסיף חקים רעים על חטאי ירבעם, וגם ישתמרו "
כל מעשה בית אחאב" שהוסיפו עוד ברע ואתם תלכו במועצותיהם, לכן השמם על חטאתיך, וז"ש "
למען תתי אותך לשמה" שתהיה שממה לגמרי, "
וחרפת עמי תשאו" ר"ל ואתם תסבלו עונש על חרפת עמי שאתם גרמתם זאת שיהיו לחרפה ע"י מעשיכם הרעים:
