מלבי"ם על ישעיהו סו יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק ס"ו • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ס"ו, י"ד:

וּרְאִיתֶם֙ וְשָׂ֣שׂ לִבְּכֶ֔ם וְעַצְמוֹתֵיכֶ֖ם כַּדֶּ֣שֶׁא תִפְרַ֑חְנָה וְנוֹדְעָ֤ה יַד־יְהֹוָה֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו וְזָעַ֖ם אֶת־אֹיְבָֽיו׃



"וראיתם", עד עתה הייתם מאמינים בתקוה העתידה אבל לא ראיתם אותה בעיניכם. עתה "וראיתם אותה בעיניכם". ולכן "ושש לבכם", עד עתה ע"י הבטחון החזק היה רק שמחה צפונה בלבכם כמ"ש כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, אבל עתה ישיש בששון גלוי (כי זה ההבדל בין ששון ושמחה) והשמחה תתפשט מן הלב אל האיברים החיצונים עד "שעצמותיכם" היבשות עתה "כדשא תפרחנה" מרב טוב "ונודעה יד ה'" עד עתה שלא שלם גמול לצדיקים ולא ענש לרשעים היו רבים מכחישים השכר והעונש, אבל עתה יודע "יד ה' את עבדיו" בשילום שכר הצדיקים "וזעם את אויביו" בעונש הרשעים:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.