מלבי"ם על ירמיהו יד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק י"ד • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י"ד, ג':

וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ צעוריהם צְעִֽירֵיהֶ֖ם לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהׇכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃



"ואדיריהם", העשירים "שלחו את" נעריהם "הצעירים" לבקש "מים", כי לא הביאו מים למכור בכסף, וגם "באו על גבים", החפירות ששם רגיל למצוא מים, אבל "שבו כליהם", הצעירים לא שבו כי מתו בצמא, רק כליהם שבו "ריקם" בלא מים, עי"ז "בושו" מן הצרה, "וחפו ראשם" לאבלות על בניהם:

ביאור המילות

"גבים". נקעים מלאים מים עשה הנחל הזה גבים גבים (מ"ב ג' י"ז), ולחשוף מים מגבא (ישעיה ל' י"ד):

"בושו והכלמו". הבדלם, בושה מעצמו וכלימה מאחרים (כנ"ל ג' כ"ה).

"וחפו ראשם" סימן אבלות (ש"ב ט"ו ל', אסתר ו' י"ב):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.