מלבי"ם על חגי ב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על חגיפרק ב' • פסוק י"ז | >>
ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


חגי ב', י"ז:

הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃



"הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד". ומדוע היה זה? מפרש "(הכיתי) את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי", מה שהיה רק מעשה ידיכם אלי ואין אתכם בהמעשה. ר"ל שהיו רק פעולות חיצוניות רק מעשה ידים ואתם בעצמכם לא הייתם אלי, ר"ל שעשיתם מעשה בלא כוונה, גוף בלא נשמה, מקדש אבנים בלא לבבות, לכן הכיתי ושלחתי מארה במעשה ידיכם:

ביאור המילות

"את כל מעשה ידיכם". נמשך על מלת הכיתי:

"ואין אתכם". ר"ל עצמכם, כמו וירעו הרועים אותם (יחזקאל ל"ד) את עצמם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.