מלבי"ם על זכריה ח ב
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק ח' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת קִנֵּ֥אתִי לְצִיּ֖וֹן קִנְאָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְחֵמָ֥ה גְדוֹלָ֖ה קִנֵּ֥אתִי לָֽהּ׃
"קנאתי", ר"ל הגם שקצפתי קצף גדול ואמרתי שלא אשמע כאשר יקראו. הנה התעורר אצלי קנאת ציון, והיה זה אם מצד הקנאה על כבודה הבזוי, שעז"א "קנאתי לציון קנאה גדולה", אם מצד שאני קוצף על הרע שעשו האויבים לה בעבר, ועז"א "חמה גדולה קנאתי לה", החמה על האויבים ועל רוע מעשיהם:
ביאור המילות
"קנאתי לציון". קנאה שאחריו למ"ד היינו שקנא בשבילו, כמו המקנא אתה לי, והוא פעל עבר כפשוטו, והחמה הוא בשביל הרע שעשו כמ"ש בישעיה סי' נ"ט, בהבדל בין קנאה ונקמה:
<< · מלבי"ם על זכריה · ח ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.