מלבי"ם על זכריה ד יא
<< | מלבי"ם על זכריה • פרק ד' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה־שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶּה עַל־יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל־שְׂמֹאולָֽהּ׃
(יא-יב) "ואען ואומר אליו", אחר שפי' לו מראה המנורה ושבעה נרותיה, שאל אותו שיפרש לו ע"מ רומזים שני הזיתים שהוא רואה במראה שהם עומדים מימין ומשמאל המנורה (כי הזיתים התחילו בשוה עם המנורה משני צדדיה וראש הזיתים הגיע עד הגולה אשר על ראשה, והיה מצדדי המנורה וגם מצדדי הגולה), ותוך כך ראה בחזיונו כן אצל הזיתים יש שני צנתרות של זהב, היינו צינורות להגיר השמן שבא מן הזיתים אל הגולה, וביד שני הצינורות נמצא שני שבלי זיתים (זיתים הגדלים באשכול כשבולת) שבולת לכל צנתר, ששמן הנסחט מן שבולת הזיתים הולך דרך הצינורות אל הגולה, והנה הזיתים והשבלים לא היו של זהב רק עץ זית ממש, רק הצינורות היו של זהב, והשמן שיצא דרך הצנתר אל הגולה נדמה במראהו כזהב, ועז"א "המריקים עליהם הזהב", וע"כ שאל עוד ביחוד על מה רומזים השבלים והצנתרות:
<< · מלבי"ם על זכריה · ד יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.