מלבי"ם על דניאל ב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(כג) "לך אלהי אבותי מודה ומשבח אני שנתת לי חכמה וגבורה, ועתה הודעתני מה שבקשנו ממך שתודיע לנו דבר המלך," אחר שנתן הודאה כללית על חפץ ויכולת וחכמת ה' הכללית, מצד ההופעה שהשיג עתה איך ה' צופה ופועל עד סוף כל הדורות, נתן הודאה פרטית על החנינה שחנן אותו ביחוד, והקדים שמצד זכות אבותיו מבית דוד נתן לו חכמה וגבורה לעמוד בהיכל מלך, ועתה חנן אותו במה שהודיע לו דבר המלך וסודו, ואמר הודעתני בלשון יחיד, ובעינא והודעתנא בלשון רבים, כי הוא וחבריו בקשו שיודיע להם, וה' הודיע רק לו ביחוד בזכות אבותיו שהיו שרי קדש והנבואה דבוקה בם ובזכות תפלת חבריו: