מלבי"ם על במדבר ב
(ב) השאלות (ב - לד, א - ד)
למה חזר המנין שנית והאריך במנינם והלא כבר באר מנין כל שבט ושבט, ולמה בכולם אמר ופקודיהם ובג' שבטים אמר ופקודיו. ולמה כפל אלה פקודי ב"י כל פקודי המחנות ולמה אמר שנית והלוים לא התפקדו שכבר אמר זה למעלה: התחיל בתולדות אהרן ומשה ולא הזכיר רק את בני אהרן. ומז"ש ביום דבר ה' אל משה, ומה שהאריך במ"ש אלה שמות וכו' שכ"ז אין לו צורך בכאן:
"איש על דגלו", אחר שגמר המנין התחיל לסדר את הדגלים, ואז נמנו שנית כמה יעלה לכל דגל, כי כבר עברו ימים מאחד לחדש השני שהתחיל המנין ובדרך הטבע ימותו מהם אנשים בימים שבינתים, ונמנו שנית להראות נסי ה' ונפלאותיו שגם עתה אחר המנין לא נפקד מהם איש במשך ימים אלה ונתקיים שנית מ"ש ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם, כמו שפרשתי שם במקומו, ובמנין הזה שהיה לצורך הדגלים לא צרף כל ראשי המטות רק משה ואהרן התעסקו בזה וכל נשיא עסק במנין בני שבטו, ואמר "איש על דגלו באותו" "לבית אבותם", ר"ל שכל אחד היה לו דגל מיוחד וכל דגל היה לו אות מיוחד מתיחס "לבית אבותם" כמו שפי' המפ' שיהודה הי"ל על דגלו צורת אריה ועל דגל ראובן צורת אדם ולאפרים שור ולדן נשר והיה דוגמת ארבע חיות שבמרכבה, והיה בכל דגל שלשה שבטים וכל שבט היה לו דגל מיוחד מתיחס אל אבני החשן כמ"ש בתרגום יונתן, ומתיחס אל י"ב מזלות בעולם הגלגלים וי"ב מחנות מלאכים בעולם המלאכים וכן למעלה למעלה, וכ"ז מתיחס לבית אבותם שכל שבט י"ל מעון מיוחד בעליונים, עוד צוה "שיחנו מנגד לאהל" "מועד "רחוק מיל ושיהיו "סביב לא"מ "עד שאהל "מועד "ששם יעידת השכינה היה כדוגמת הלב והשבטים כדוגמת הגוף המקיף רוח חיים השוכן באמצע:
(ג - לא) "והחונים "ודגל יהודה היה במזרח ועמו יששכר וזבולן. ודגל ראובן בדרום ועמו שמעון וגד, כי מבני לאה לא היו רק חמשה צרפו את גד שהיה בכור שפחת לאה, ולא צרפו את ראובן ושמעון לדגל יהודה שהם היו גדולי האחים ולא יתכן שיהיו טפלים, וכתב הרי"א שנבחר דגל יהודה ליסע ראשונה מפני שאנשיו היו רבי המספר מכולם. ואחריו היו אנשי דגל דן רבי המספר מכולם, ויען שהסכנה מרחפת בעת מלחמה על ההולכים ראשונה ועל המאסף, לכן נבחרו יששכר וזבולון שהיו רבי המספר לדגל יהודה. ואחריו היה דן המאסף שעליו יפול האויב מאחרי המחנה לזנב את כל הנחשלים כמ"ש בפי' ירמיה (סי' ט') עמ"ש מדן נשמע נחרת סוסיו, ומחנה שבדרום ושבצפון אינה בסכנה כל כך, ונבחר ראובן למעלתו בצד ימין ואפרים מצד שמאל ודגל ראובן היה מרובה מדגל אפרים ולכן נשוה מספר להודיע הטעם שנסדרו הדגלים באופן זה שהיה לפי רובי האנשים בכל דגל, ומ"ש ביששכר וזבולון וראובן פקודיו, נראה שמודיע ששלשה נשיאים אלה מנו בעצמם את אנשיהם. ועז"א "וצבאו "של הנשיא "ופקודיו "של הנשיא ויתר השבטים לא ספרם הנשיא בעצמו רק הם מנו א"ע:
(יז) "ונסע אהל מועד", למ"ד בירושלמי כקורה היו מהלכים נסעו דגל מחנה יהודה ואחריהם בני גרשון ומררי ואחריהם דגל ראובן ואחריהם הקהתים ואחריהם שני הדגלים וע"כ פי' הראב"ע שמ"ש בתוך המחנות היינו בין מחנה ראובן ומחנה יהודה, ורש"י שפי' לאחר שני דגלים ע"כ מפרש שמ"ש ונסע א"מ הוא הארון, ולמ"ד בירושלמי כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שר"ל שבעת הנסיעה היו בתוך כמו בעת החניה, ולמ"ד כקורה היו מהלכים צ"ל שמ"ש כאשר יחנו כן יסעו מוסב על מחנה ישראל כי הלוים לא נסעו כאשר חנו כמ"ש הראב"ע ולמ"ד כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שמוסב על כולם:
(לב) "אלה פקודי ב"י", בא להראות תוקף הנס שלא מת אחד מכל ההמון הרב, זאת שנית שכל הפקודים לגלגולת היו ג"כ פקודי המחנות לצבאותם שכולם היו ראוים לצבא ולא נעשה אחד מהם בעל מום:
(לג) "והלוים", אמר זה שנית ללמד שאע"ג שבמנין זה לסדר הדגלים לא היה להם הוכחה שלא יתפקדו ממה שלא יחד להם נשיא כי במנין זה לא היו נשיאי המטות בכ"ז לא התפקדו במנין זה מצד "שצוה ה' את משה "שכבר נודע להם מ"ש ה' למשה אך את מטה לוי לא תפקוד, ומזה ידענו ג"כ שמ"ש אח"ז פקוד את בני לוי זה נאמר אחר שנסדרו הדגלים בסוף העשרים יום:
(לד) "ויעשו ב"י", אמר זה להודיע שעשו גם בענין הדגלים כדבר ה' בין בעת החניה בין בעת הנסיעה, וממ"ש "איש למשפחותיו "מבואר שחוץ ממה שכל שבט חנה בפ"ע כן כל משפחה ומשפחה חנו בפ"ע וכן כל בית אבותיו שכנו ביחד כ"א ביחוד: