מלבי"ם על איוב מ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על איובפרק מ' • פסוק ד' | >>
ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב מ', ד':

הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ
  יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃



"הן קלותי" השיב אליו הנה על מה שנתוכחתי עד עתה על יסורי שבאו בחנם וטענתי טענות נגד ההשגחה, ראיתי כי "קלותי" בדבר זה, ואין לי מה להשיבך, כי נתברר לי עתה השגחת ה' ממה שראה שענהו ושמשגיח על עניניו, וממה שראה שנרפא מיסוריו ואינו צדיק אובד, וממה שראה שיש השארת הנפש, כי מן הנבואה נודע השארת הנפש ודבוקה באלהים כמ"ש בפתיחה, וא"כ ידעתי שיש עוד עולם אחר להשיב גמול לצדיקים על יסוריהם, ולכן "ידי שמתי למו פי":

ביאור המילות

"אשיבך". היא תשובה לסתור הדברים, וזה הבדלו מן מענה וכנ"ל כ':

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.