מלבי"ם על איוב לז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ל"ז • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ל"ז, ד':

אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל
  יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ
    וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃



"אחריו", ואחר האור והברק היוצא, "ישאג קול" הוא קול הרעם שיוצא אחר הברק, "ירעם בקול גאונו", כי קול הרעם הולך ומתחזק, "ולא יעקבם" כי "ישמע קולו", כי באמת הרעם יוצא תחלה לפני הברק, רק מפני שהקול מתאחר בדרך עד שבא אל "אזן" השומע, וחוש העין רואה תחלה, לכן נראה הברק קודם הרעם, אבל אם היה נשמע קולו תיכף בצאתו "לא יעקבם", לא היה הקול יוצא מאוחר ובעקבות הברק, כי היה נשמע תיכף לא בעקביו:

ביאור המילות

"יעקבם". מענין עקב שמורה על הסוף והאיחור:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.