מלבי"ם על איוב ט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ט' • פסוק י"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ט', י"א:

הֵ֤ן יַעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה
  וְ֝יַחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃



(יא-יב) "הן", ר"ל ומזה תדין בק"ו שאם "יעבר ויחלף עלי ואני לא אראה ולא אבין לו ויחתוף אותי" ויאבדני שע"ז "מי ישיבנו ומי יאמר אליו מה תעשה" כי מה אנכי בערך המציאות הכללי, אשר אוכל לטעון ולהשיב על החתף הזה שחתף אותי ההפסד הכולל אשר הטביע בהויה הכללית בעברו עלי דרך העברה בעלמא, באשר לא היה זה בכיון עלי, רק שזה בא ע"י טבע החומר וההפסד המוטבע בו:

ביאור המילות

"יעבור ולא אראה יחלוף ולא אבין לו", כבר בארתי (ישעיה ח') כי ההעברה היא בקביעות, והחליפה היא דרך עראי. ור"ל אם יעבור במנהג הטבעי הקבוע הגם שאבין שעבר לא אראה בעין, ואם יחלוף דרך עראי בענין הבלתי קבוע בטבע רק בא בדרך המקרה, לא לבד שלא אראה כי גם לא אבין:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.