מלבי"ם על איוב טו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ט"ו • פסוק י"ח | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ט"ו, י"ח:

אֲשֶׁר־חֲכָמִ֥ים יַגִּ֑ידוּ
  וְלֹ֥א כִ֝חֲד֗וּ מֵאֲבוֹתָֽם׃



"אשר", ונגד מה שהאריך איוב להוכיח שאין האדם חפשי בבחירתו רק כל מעשיו מוכרחים, (שהידיעה הקדומה וגזרת הכוכבים מכריחים אותו על כל מעשיו הן לטוב הן לרע) משיב לו שהוא דבר מוסכם "אשר כל החכמים הגידו, ולא כחדו מאבותם", ר"ל שלא יוכלו לכחד את אבותם ורצונם, שכולם מרגישים שיש להאדם כח האובה והרוצה לעשות כפי חפצו, וכח האובה מניעו אל כל מעשה אשר יעשה:

ביאור המילות

"מאבותם", משורש אבה שמורה על הרצון, אם תאבו ושמעתם, ובא על הרצון הראשי שהוא אב לכל הפעולות:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.