מלבי"ם על איוב ג כא
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ג' • פסוק כ"א | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַֽמְﬞחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ
וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃
"המחכים למות", ולמה "ואיננו?" הלא ימצאו ביניהם שהם מואסים בחיים המרים ומצפים על המות ולמה איננו? והוסיף בתלונתו להראות בגידת הזמן ורעתו, שכבר יקרה שאיש אחד מרוב עניו וצערו חכה כל ימי חייו אל המות ומאס בחייו ובכ"ז לא סר המות אליו, ובאחרית ימיו חפר באדמה ומצא מטמונים של סגולת מלכים והון רב, ומדי חפר להוציא את המטמון נפל עליו גל אבנים וימות, ובזה נראה בעליל רעת הזמן ותהפוכותיו, שכ"ז שהיה דל ואביון וחכה למות לא מת, ובעת שהצליח ורצה בחיים אז סר אליו מר המות, וז"ש "בעת אשר המה מחכים למות, אז ואיננו", ואיך אח"כ "יחפרו את המות מן המטמונים", שבחפרם לקחת את המטמונים הוציאו המות תחתיהם, וזה רעה גדולה מופלגת, שכל זמן שהתאוה למות חיה ובעת התאוה לשמוח בחייו השיג את המות:
ביאור המילות
"ממטמונים". המ"ם היא מ"ם המקום, כמו משם חפר אוכל:
<< · מלבי"ם על איוב · ג כא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.