מהרש"ל על הש"ס/נדה/פרק י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סה.[עריכה]

גמ' והשאר משלימין לד' לילות כו' מי סברת כל תלת כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אינן אלא כו' דקטנות הס"ד:

תוס' בד"ה אלא דיהיב כו' בס"נ ורביעי ג' חדשים בבגרות כו' כצ"ל:

בד"ה הדפין והלולבים כו' ברייתא עלה וליכא טעמא כו' כצ"ל:

סה:[עריכה]

גמ' ואב"א שאני כתובה כו' כצ"ל:

שם. דם נדה הבא מן המקור כו'. נ"ב זהו כמו טעם ודו"ק:

רש"י בד"ה והעקלים כו' שקושרין את התפוח כו' כצ"ל:

בד"ה שאני כתובה כו' לדקדק בכל ולחתמה הלכך כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה וכולן כו' הלכך צריכה לבדוק כו':

בא"ד. ב"ש וב"ה דמתני' מחמירים ודוקא כו' לראות ובלילה לתינוקת כו' כצ"ל:

סו.[עריכה]

גמ' תולה בוסתה ואם היה כו' כצ"ל:

שם. למכתב כתובה ליום ארבעה כו' כצ"ל. ונ"ב יום ארבעה הוא יום רביעי שהבתולה נשאת ליום רביעי נטר עד ארבעה אחרינא פי' עד יום ד' הבא בשבוע אחרת ונוסח זה כמדומה שאינו מתוקן לפי כל הפירושים שהביא הרא"ש:

רש"י בד"ה ותנשא לאחר כו' שוות הס"ד:

בד"ה הוא צ"ל הוי עובדא כו':

סו:[עריכה]

תוס' בד"ה כל הראוי לבילה כו' אע"ג דפריס בהדיא בכלי אחד כו' כצ"ל:

בד"ה אם סמוך כו' מדלא קאמר לא תחוף כו'. נ"ב ותימה לי מאי צריך למידק כך למה אינו דייק כפשוטו מדקאמר משרי מזיא אלמא דבמקום שער הראש איירי וכן דייק האשר"י משמו וכן אי' בפ"ק דתולין ואדרבה מן דיוק זה יראה סייעתא לרש"י קצת דבגוף נמי איירי בכ"מ שיש בו שער ונ"ל שמוסיף זה דלא אקשי ליה מאחר שלא תחוף אלא בחמין לא איירי אלא בראש ולא בגוף א"כ למה אמרינן שתהא אשה מדיחה בית קמטיה ע"כ פי' דלאו דוקא בראש לחוד קאמר אלא כל מקום שיש בו שער קאמר דשייך ביה חפיפה ובית השחי ובית הערוה נמי בכלל וכן פירש הר"ן להדיא:

סז.[עריכה]

רש"י בד"ה ומפצי ביומי תשרי שטובלין בנהר כו' כצ"ל:

בד"ה כדתנן גבי כו' ומוסק זיתים כעודר כו' הד"א:

סז:[עריכה]

תוס' בד"ה משום סרך כו' שתטבול ביום ז' כדרבי שמעון כו' כצ"ל:  :

גמ' נותנין לילה הראשון וה"מ שלא כו' כצ"ל:

סח.[עריכה]

גמ'. והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה קשיא הלכתא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה תסגי ואייתי למחר די לי אם אטבול למחר כלל:

בד"ה הא דלא אפשר לחוף ביום כגון מוצ"ש לא תחוף אלא בלילה כצ"ל:

תוס' בד"ה כך אמרו כו' בפסק של מעלה דדריש רב מרימר כו' כצ"ל:

סח:[עריכה]

רש"י בד"ה כי קתני ומטמאין מעת לעת כו' מעת לעת כצ"ל והס"ד:

בד"ה לטמאה בה כו' סתירתה יום א' הס"ד:

בד"ה נראין כו' אף הראשון הס"ד:

תוס' בד"ה אמרה. ליה כו' והכא מיירי בבדקה כו' כצ"ל:

סט.[עריכה]

גמ'. ולא ידענא מה תיובתא דקי"ל שבוע קמא כו' ראיתי סגי לה אי בתשע כו' ואיני יודע כמה ראיתי כו'. כצ"ל:

רש"י בד"ה לא ר' יהושע כו' כדפרישית אבל כו' הד"א:

בד"ה איני לרב כו' טומאת זכר ביממי לה כו' הד"א:

בד"ה תמני לנדה כו' הרי ח' טבילות לנדה כו' כצ"ל:

סט:[עריכה]

גמ'. אלא לאו ש"מ רבנן היא כו' מי לא מטמא במשא אלא מאי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ותמני לזיבה כו' ספורין שלה הס"ד ואח"כ מ"ה כלילותא אם בא לפנינו כו':

בד"ה ושב לזיבה כו' ימי הספירה הס"ד:

בד"ה אידי ואידי כו' בלילה וקא פריך כו' משום נדה ומהדר כו' הד"א:

בד"ה חד יומא כו' טבילות דשביעי הס"ד:

בד"ה מטמאין במשא כו' לא מטמו מדרבנן כו' שמא יתעלפה כצ"ל והס"ד:

בד"ה עד שימוק כו' ומת ודאי הס"ד:

בד"ה בת משולחת כו' והוליד בת הס"ד:

בד"ה זו כו' משום נשאת הס"ד:

ע.[עריכה]

רש"י בד"ה ואי כר"ש כו' כשהוא עשיר ויכול להביא כו' כצ"ל:

ע:[עריכה]

רש"י בד"ה שחיטתו כו' וסמיכה חזה ושוק כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כאן קודם כו' או הכא כהתם וי"ל כו' כצ"ל:

בד"ה כאן בעושה כו' ועוד להמיתם משמע כו' כרבי יצחק דאמר כו' כצ"ל:

עא.[עריכה]

רש"י ד"ה אלא טעמייהו כו' כבוד זבין התקינו כו' לאחר מיתה הס"ד והד"א:

בד"ה בחייו ובמותו כו' תבוסה דרבנן הס"ד ואח"כ מ"ה וחכ"א זה אינו הואיל כו':

תוס' בד"ה אלא טעמא כו' שאר בראשונה דקתני התם כו' כצ"ל:

בד"ה ה"ג כו' שמא מספקא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה ודמו כו' אפילו בארץ כו' כצ"ל:

עא:[עריכה]

גמ' אלמא חולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמו אימא סיפא חזרו לומר כו' כצ"ל:

שם. לטמא שנים ולפסול אחד. נ"ב פי' שהשלישי אינו טמא אלא פסול ופוסל אחר דקאמר היינו שהשני פוסל עוד אחד כמוהו שלישי פסול ולא טמא אפילו בקודש וכן פי' רש"י בפ"ב דחולין דף לה:

רש"י בד"ה ומודים כו' טבול יום הס"ד:

בד"ה וקוצה לה כו' בכלי ומקפת ומקרבה כו' ולא אדמו דשחיטת חולין כצ"ל:

בד"ה צריכה כו' ואם ישראלית היא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מערה אין כו' שאינו מטמא בהיסט נמחק בהיסט ונ"ב צ"ל במשא:

עב.[עריכה]

רש"י בד"ה וב"ה פוטרין מן הקרבן כו' כצ"ל:

בד"ה טבילה. צ"ל טבלה:

בד"ה וחייבין בקרבן כו' בעל זבה קטנה הס"ד והד"א:

בד"ה אמר רב כו' לזיבה כי לא כו' והד"א:

בד"ה תנינא כו' י"א דמיא דהא עכשיו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה הרואה יום א' כו' מיהו תימה מאי קא משני ברואה כו' אבל זבה דצריכה נקיים נהי דבסוף כו' מ"מ יום שפוסקת בו כו' כצ"ל:

עב:[עריכה]

גמ'. אפילו את מרבה בשמן בשמן כל היום כולו כו' כצ"ל:

שם. אבל רואה ג' ימים בתחלה תהיה זבה כל זה נמחק:

רש"י בד"ה דלא מטמא משכב ומושב דיליה ומ"ש כו' הד"א:

בד"ה עשירי אין כו' להו תרי הס"ד:

בד"ה שבין נדה לנדה כו' להיות נדה לישב לראייה אחת כו' כצ"ל:

בד"ה שימור לאחריני לעשירי הס"ד:

בד"ה ברואה יום כו' תהא זבה הס"ד:

תוס' בד"ה אלא אימא כו' וסבר רב הונא דלענין כו' כצ"ל:

עג.[עריכה]

גמ'. ת"ל ימי טומאה מלמד כו' ומה היא שאינה מטמאה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בלא כו' ימי נדתה הס"ד:

בד"ה יכול כיון כו' נדתה שאינו כו' הד"א:

בד"ה ליום י"א צ"ל יום י"א כו' כי תזוב דזיבת הד"א:

בד"ה ואין לי כו' לטומאה אלא כו' הד"א:

בד"ה ואין,לי כו' ימים מנין הס"ד:

בד"ה הוא שאיני כו' ביום סופר כו' הד"א:

בד"ה אלמא כו' לדין יום זיבה אלא כו' כדין פרשה כו' כצ"ל:

בד"ה קראי לרבי כו' הכי נמי יליף י"א יום כו' כצ"ל: