מהרש"ל על הש"ס/נדה/פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נז:[עריכה]

גמ'. היכי דמי אי דארגשה לאחר זמן כו' לא לעולם דארגשה ואימא הרגשה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה הרואה כתם כו'. וארגשה ולאו אדעתה כו' כצ"ל:

נח.[עריכה]

גמ' רב אשי אמר שמואל הוא דאמר כר' נחמיה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רב אשי כו'. תיובתא לאו קושיא כו' כצ"ל:

בד"ה עד היכא כו'. צדדין נינהו הס"ד:

בד"ה והתניא כו'. לא הוי הכי הס"ד:

תוס' בד"ה ומי מחזקינן כו'. הוה מצי למפרך ויש לחלק כו' כצ"ל:

בד"ה למקום חבק בסה"ד מקום חבק כצ"ל:

נח:[עריכה]

גמ'. תולה בפשפש ועד כתורמוס כו' בעלמא אימא לך לחומרא אמרינן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה עד כמה כו'. במאכולת הס"ד:

בד"ה אמר רב נחמן כו'. כתורמוס יכולה כו'. נ"ב תורמוס פרש"י בפרק אין צדין שהוא מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה כו':

נט.[עריכה]

רש"י בד"ה טיפי דמים למטה. כלומר קטנים הס"ד:

בד"ה כתם ארוך מצטרף לכגריס ועוד כצ"ל והס"ד והד"א:

תוס' בד"ה היו בה טיפי דמים למטה וטיפי דמי למעלה תלינן כו' כצ"ל: