מהרש"ל על הש"ס/חולין/פרק יב

קלח:

גמ' שילוח הקן נוהג בארץ כו' בולדות קדשים מ"ט כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לצורך דאותו כו' אבל לא במוקדשין כו' כצ"ל:

קודם ד"ה שהרג את כו' צ"ל ד"ה אמר קרא שלח תשלח שינה הכתוב בלשונו לומר מי שראוי להשתלח יצא קן של הקדש שאתה צריך להביא לידי גזבר משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה וכן גבי עוף שהרג את הנפש כו' ומאת הבנים תקח לך לא מצי מסיק טעמיה לומר לך יצא הקדש שאי אתה יכול ליקח לך הבנים דולדות קדשים אסורים דהא אמרינן במסכת תמורה בפ' בתרא חלב המוקדשים וביצי תורין לא נהנין מדרבנן ולא מועלין במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדה"ב הקדיש תרנגולת מועלין בביצתה:

קלט.

רש"י בד"ה אמאן רמי האי נדר (קירי) לשלומי כצ"ל:

קלט:

גמ' (דאע"ג דלא אמר עלי מיחייב כו') והיה קרית קירי קירי הוה חדא מינייהו דלא הוה אמרה קירי אמרה לה חברתה סומא אימא קירי קירי אמרה סומא אימא קירי בירי אתיוה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אלא לפניך כו' ומרדו בדרך כו' הד"א:

תוס' בד"ה בדרך כו' אם כן לא לכתוב בדרך כו' כצ"ל ונ"ב נ"ל:

קמ.

גמ' לציפורים שהחליפן בצפורי נמחק בצפורי. ונ"ב נ"ל טעות וכצ"ל שהחליפן בע"א כו' כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו למאי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ומשני כו' ומן הטהורים הס"ד:

קמ:

רש"י בד"ה ובקעה כו' מעליא הס"ד:

בד"ה אף על כו' לאותובי ארב דבעי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מה ביניהן כו' הא מן הצד כו'. נ"ב אין זה דיוק אמיתי כ"כ דלא איירי האי דומיא אלא בענין נגיעה דלמעלה ודו"ק:

קמא.

גמ' הנוטל האם על הבנים כו'. נמחק הכל עד סוף המשנה ואח"כ בפיסקא נרשם מתני' וכן ברש"י מן ד"ה טעמא דר' יהודה כו' עד סוף המשנה צ"ל לקמן בפסקא:

רש"י בד"ה קיימו כו' ואם לקחת שלח קיים כו' כצ"ל:

קמא:

גמ' דהא כנפי נינהו כו'. נ"ב מהר"ר אייזיק שטיין פי' בביאורי הסמ"ג וגרס לשם בסמ"ג דרגליה היינו כנפיה ופי' דרב יהודה נמי מודה לדרשא דמשלחי רגל אלא רגלים שלה הן הכנפים וכן איהא בהדיא בגמרא עכ"ל ולא נ"ל דאי דריש האי קרא אם כן מכ"ש דרגליה ממש קרויים רגלים דהא דומיא דשור וחמור האחרונים קרויים רגל ושלפניהם יד ובמקום יד של בהמה הוא כנף בעוף כדאיתא באלו טרפות ע"כ נראה דה"ק שלא תאמר מאחר שהכל תלוי בגפיה ממש מה בכך שמרט הנוצות ותלשן הלא עדיין יש לה גף דהא כנפיה נינהו כלומר הכנפים הם עיקרי הגף וכן כתוב ברא"ש ע"ש על כן גרס נמי בסמ"ג בגפיה דהיינו בכנפיה ע"ש:

רש"י בד"ה לא תשוב לקחתו כצ"ל:

בד"ה ומשני כו' שלא הבין המשלח כצ"ל:

בד"ה והשתא דאמר רב יהודה כו' האם מעלייה כו' כצ"ל:

קמב.

גמ' תניא דבי רבי יעקב אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שאין תחיית המתים תלויה בה שנא' למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולם ארוך כן הוא בספרים אחרים. ונ"ב כן נ"ל מגירסת רש"י:

רש"י בד"ה זיל טרוף כו' חצירו ויקנהו כו' הד"א כצ"ל: