מהרש"ל על הש"ס/חולין/פרק י
קל:[עריכה]
רש"י בד"ה כמי שהורמו כו' אבל חזה ושוק כו'. נ"ב נראה בעיני דמשום הכי לא רצה לפרש כפירוש דלעיל דלא שכיחא כו' משום דהאי שינויא דאתא לידייהו כו' והוא חזר וחטפא מינייהו טפי לא שכיחא ואפי' הכי תנייה ודו"ק:
קלא.[עריכה]
גמ' אין מוציאין אותן לא מכהן לכהן כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה תשעה נכסי כו' ונראה בעיני שכולן שנויין כו'. נ"ב פי' בהאי ברייתא שלפנינו כולן שנויין וחסורי מחסרא בספרים שלפנינו ומכל הני ט"ו תמצא תשעה שהרי תנכה ששה מהן כמו שפירשתי ונשארו תשעה:
בד"ה הגוזל את כו' הודה שנשבע לשקר כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה ה"ג כו' והא דחשיב מתנות כו'. נ"ב פי' ותחשוב מתנות לשניים מתנות של חולין ושל קדש כמו שפירש רש"י לענין מנין ט"ו:
בא"ד אינך צ"ל אי נמי. ונ"ב נ"ל:
קלב.[עריכה]
גמ' מן העז ומן הרחל חייב במתנות בכוי פטור מן המתנות כו' כצ"ל:
תוס' ד"ה תנא דבי ר' ישמעאל צ"ל קודם ד"ה רב כהנא:
רש"י בד"ה היכא דלא קבע מסחתא חנות. נ"ב ובפירוש אחר מצאתי עלי שקוצבין עליו הבשר:
קלג.[עריכה]
גמ' ואי לקדרה איירי דמיחתך להו כו' כצ"ל:
שם אנסיה ליה עידניה כו'. נ"ב והרי"ף פי' חולי במעיו הוה:
רש"י בד"ה בדק לן כו' ורבא כהן היה. נ"ב נ"ל לפי' התוס' רבה וצ"ל דרבה אעפ"י שגדול מרב יוסף מ"מ אמרינן בהוריות רב יוסף סיני כו' ובדיק לו אם בקי בברייתות:
בד"ה דבעינא למיכל כו' ובבכורות נמי אמרינן רבא כו'. נ"ב נ"ל שגרסינן רבא בכל השמעתתא אפילו לרש"י ודו"ק:
בד"ה נזוף הוה כו' שנועדו מלאכי חבלה כו'. נ"ב בכאן מוכח בהדיא דגרסינן רבא דרבא הוה בעובדא דהתם ודו"ק:
קלג:[עריכה]
גמ' בכלל ופרט וכלל וברית מלח כו' כצ"ל וכן אח"כ:
רש"י בכלל ופרט כו'. נ"ב ולכל תרומת הקדשים חזר וכלל כן פרש"י בחומש:
בד"ה לוג שמן כו' ובזבחים כל קרבנם כו' אכולהו כל קרבנם כו' כצ"ל:
קלד:[עריכה]
גמ' דנתינה כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה למלוג בעגלים כו' העור אין רשאי כו' והד"א:
בד"ה ואב"א כו' שהרי עליו לגדלו כו'. נ"ב פי' על כל אדם:
בד"ה הפרק של כו' שהוא פקיעתה ופתחה כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה ראשית הגז כו' דמתנות טובלים ליתני כו' כצ"ל: