מהרש"ל על הש"ס/חולין/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עח.[עריכה]

רש"י בד"ה בפני הבית בזמן הבית ובפרק בתרא מפרש אמאי נקטינהו כצ"ל והס"ד ואחר כך מ"ה שניהם כשרין משום דבעי למיתני סיפא שניהם פסולין והוא גם כן ס"ד ואח"כ מ"ה והשני סופג כו':

בד"ה הראשון חייב כו' לישחט בפנים כו' הד"א:

בד"ה כלאים רחל כו' ואת בנה הס"ד:

תוס' בד"ה מנין לאותו כו' איכא לאו דעשה כו'. נ"ב פירוש אותו ואת בנו מיקרי מחוסר זמן כדלקמן דף פ"א:

עח:[עריכה]

גמ' קמ"ל דמחייב לחלק כו' דתניא איש אשר יקלל אביו ואמו כו' כצ"ל:

עט.[עריכה]

גמ' ואמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי יהודה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עייל לי כו' דסתם מתני' דסוף פרק אלו מומין כו' כצ"ל:

עט:[עריכה]

גמ' חייב במתנות בכוי פטור מן המתנות כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חוששין לזרע כו' באם הזאת מקצת שה ושה דאמר כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אי לרבנן דאמרי חוששין בר כיסוי הוא כצ"ל:

תוס' בד"ה אילימא דשחטה כו' לתיש ובנו ופליגי אם כו' כצ"ל:

פ.[עריכה]

רש"י בד"ה בתיש הבא כו' מן התיש והצביה עם כו' התראה ולר"א כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה דלמא מינא כו' מאי ניהו הס"ד:

פ:[עריכה]

רש"י בד"ה משום לאו כו' ומשום בל תקטירו מקצתו. [נ"ב] פי' הן כולו חייב הן מקצתו חייב:

תוס' בד"ה שחיטה שאינו כו' אלא אפי' אין כו' כצ"ל:

בד"ה דכמה דלאו בפנים הוא חזרה כו' כצ"ל:

בא"ד ואינו ראוי ליזרק כו'. [נ"ב] פי'לאחר ששחט את בנה כו' נ"ל:

בא"ד ור"ת לא גריס הכא ופסול כו' כצ"ל:

פא.[עריכה]

רש"י בד"ה התראת ספק כו' [ופירוש משובת הוא מאדם חריף ומפולפל] כצ"ל:

תוס' בד"ה הנח למחוסר כו' דרך ישרות דגלגל לגבי שילה מחוסר זמן הוא כו' כצ"ל. ונ"ב נ"ל. ונכתב עוד בצדו דרך ישרות פי' נדבות:

בד"ה יום להרצאה כו' דר' שמעון הוא דאית ליה כו'. נ"ב פי' עלה למחוסר זמן ירד נ"ל:

פא:[עריכה]

גמ' חייבי מיתות שוגגין כו'. [נ"ב] והמסקנא בפ' אלו נערות דבחייבי מיתות שוגגין כ"ע ל"פ אלא בחייבי מלקות שוגגין לחוד הוא דפליגי ע"ש:

פב.[עריכה]

רש"י בד"ה ואמר ריש לקיש. נ"ב ומה שהזכיר רש"י נבלה משום דעלה דכריתות קאי ומה. שאמר אם יגע בטומאה כו' לר"י דלא דק כו' ונראה שמטמא הבצק מן הנבלה על ידי צירופו לכביצה כמו שמיטמא ממקום אחר. תוס' בפ' מרובה:

בד"ה אלא הא כו' והא דתנן תצא כו'. נ"ב היינו מתני' דהתם דדייק מיניה ע"ש נ"ל:

תוס' בד"ה לישני כו' דקתני דכפרה ספיקא והלכה לה כצ"ל. ונ"ב פי' מתחילת עריפה היא מכפרת על הספק וא"כ אפי' נמצא ההרוג אח"כ אסורה בהנאה וצריכה קבורה שהרי כבר כיפרה הספק והלכה לה:

בא"ד מדכתיב בה כפרה כקדשים כו' כצ"ל:

פב:[עריכה]

גמ' מ"ט דסומכוס מסבר קא סבר כו' ממאי מדתניא הזורע כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ולאפוקי כו' או שעורה וחרצן כו'. נ"ב אלמא דבחד גוונא חשבינן ודו"ק:

פג.[עריכה]

בגמ' דברי ר"י הגלילי כו' שמא יאמר לו נשרפו כו' כצ"ל. :