מדרש תנחומא מקץ יא
<< · מדרש תנחומא · מקץ · יא · >>
יא. [ עריכה ]
דבר אחר: ואל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג, יד). זש"ה היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח (איוב לו, יט). אמר רבי אלעזר לא תהא בוסר בשעת הרוחה שלא להתפלל. אמר הקב"ה כשם שאני זקוק להוריד גשמים וטללים ולגדל צמחים לתחיית הבריות כך תהא זקוק להתפלל לפני ולברך אותי מעין מעשי, ולא תאמר אני בריוח מה אני מתפלל וכשתגיע לך צרה תבא ותתפלל, אלא עד שלא תבא לך הצרה הוי מקדים ומתפלל. אמר רבי אלעזר כתוב בספר בן סירא אוקיר לאסיאך עד שלא תצטרך ליה, מהו וכל מאמצי כח. אמר רבי יוחנן שכך היו עושין הצדיקים מאמצי כח הגבורה, תדע שהרי יעקב אבינו עדין היה בנימין אצלו והקדים להתפלל עליו, שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים. ואל שדי (בראשית מג, יד). מה ראה יעקב לברכם באל שדי, ללמדך שהרבה יסורין עברו על יעקב, עד שהיה במעי אמו היה עשו מריב עמו, שנאמר ויתרוצצו הבנים (בראשית כה, כב). וכן הוא אומר על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו (עמוס א, יא) ברח מפני עשו ללבן והיה שם עשרים שנה בצרות רבות, שנאמר הייתי ביום אכלני חרב ונו׳ (בראשית לא, מ). ואחר שיצא רדף לבן אחריו להרגו, שנאמר וירדוף אחריו דרך (שלשת) [שבעת] ימים (בראשית לא, כג), נמלט מטנו בא עשו בקש עוד להרגו והפסיד עליו כל אותו הדורון, עזים מאתים וגו׳ (בראשית לב, יד). יצא מעשו באה עליו צרת דינה, יצא מצרת דינה באה עליו צרת רחל, אחר כל הצרות בקש לנוח קמעא באה עליו צרת יוסף, והכתוב צווח לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי (איוב ג, כו). אחר כך באה עליו צרת שמעון, אחר כך צרת בנימין, לפיכך היה מתפלל באל שדי ואומר מי שאמר לשמים וארץ די יאמר ליסורי די. לפי שכשברא הקרוש ב״ה שמים והארץ היו נמתחין והולכין עד שאמר להן הקדוש ברוך הוא די, לפיכך כתיב ואל שדי: