מדרש תנחומא לך לך א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א.    [ עריכה ]
ויאמר ה' אל אברם לך לך. ילמדנו רבינו אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר' שמואל אמרו אסור לקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך אלא יעמוד במקום אחד ויכוין לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיעה ביחוד השם ויקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים, ד) כל אחד ואחד בכוונת הלב ואחר כך בשכמל"ו , וכשמתחיל ואהבת רצה מהלך רצה עומד רצה יושב שכך כתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, אתה מוצא כל המדקדק על המצות שכרו מרובה, שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות לפיכך נקרא אוהבו של הקדוש ברוך הוא שנא' זרע אברהם אוהבי (ישעיה, מא) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אפילו עירובי תבשילין שמר בביתו של אברהם אבינו שנאמר וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי (בראשית, כו) וכי תורות הרבה והרי כבר נאמר (שמות, יב) תורה אחת יהיה וגו' וכתיב תורה אחת ומשפט א' (במדבר, טו) אלא ותורותי אלו דקדוקי מצות שדקדק אברהם, א"ל הקב"ה אתה מדקדק במצותי ואתה יושב עם עובדי כו"ם צא מביניהן לך לך מארצך וגו':