מדרש רבה על אסתר ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(אסתר ו א): "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - נדדו שמים, כסאו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שראה את ישראל בצרה. וכי יש שינה לפני המקום, והלא כבר נאמר (תהלים קכא ד): "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"?! אלא, בזמן שישראל שרויין בצער ואומות העולם בשלוה, לכך נאמר (תהלים מד כד): "עורה למה תישן ד'".

ו"נדדה שנת המלך" אחשורוש, שראה בחלומו את המן שנטל סייף להרגו. ונבהל והקיץ משנתו. ואמר לסופריו: הביאו ספר הזכרונות לקרות ולראות מה שעבר עליו. ופתחו הספרים, ומצאו את הדבר שהגיד מרדכי על בגתנא ותרש. וכיוון שאמרו למלך הנה המן עומד בחצר, אמר המלך: אמת הדבר שראיתי בחלומי. לא בא זה בשעה זו אלא להרגני.

(מתוך אסתר רבה י#א).