מגן אברהם על אורח חיים שכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף ג[עריכה]

(א) העשוי לכך:    ואמרינן בגמ' דאם היה לו מגרדת המיוחד לשבת שרי, ומזה נהגו הבתולות להיות להם כלי משער חזיר המיוחד לשבת עיין ססי' ש"ג:

סעיף ד[עריכה]

(ב) שהעור מתרכך:    הדורס על העור עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהאומנים עושין חייב, השף בידו על העור המתוח בין העמודים חייב משום ממחק, [פי"א]: