מגן אברהם על אורח חיים רכא
סעיף א[עריכה]
הרואה נילוס כשהוא קטן וחוזר ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך דקמא קמא בטיל ואם רואה מים שבכלי"ג אם כבר ראה המים במקומם בנילוס אין לו לברך על ראיית הכלי"ג אבל אם לא ראה אלא עתה בכלי"ג מברך (רדב"ז ח"א סימן ק"ל כ"ה):
סעיף ב[עריכה]
(א) מברך שהחיינו: ואף ע"ג דמ"מ כל העולם שותפין עמו באותה טובה שהרבה אנשים יש להם שדות וכמ"ש הרא"ש מכל מקום בעינן שיהיו שותפין בטובה משא"כ הכא שכל אחד יש לו שדה בפ"ע ועמ"ש סימן קע"ה:
כתב הש"כ ואם יש לו אשה ובנים עיין סי' רכ"ג ס"א כונתו שמברך הטוב והמטיב:
וקשה דא"כ מאי דחק בגמרא ה"ל לשנויי כגון דאיכא אשה ובנים אלא ע"כ לא מהני אשה ובנים דהרי אין להם חלק בשדה ושמא לא יתן להם כלום מפירותיה משא"כ בסימן רכ"ג ס"א דיש לה חלק בולד דג' שותפין באדם ומ"ש שם ס"ה נמי שיש להם הנאה שמשתמשין בו מיד ודברי הב"ח בסימן רכ"ב צ"ע:
(ב) דהשומע וכו': פי' היכא דשמע ולא חזא ואית לו שדה בשותפות אינו מברך מודים וכו' אלא הטוב והמטיב אבל אם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דאין לו שותף באותה טובה דבזה אין חילוק באין רואה לשומע דברכת מודים וכו' לא נתקנה אלא ברואה ועיין בטור סי' רכ"ג שכ' א"ל מת אביו וכו' מברך ועמ"ש ס"א, וכ"מ בחדושי הרשב"א וצ"ע מאי קמ"ל רמ"א בזה וגם למה כתב וי"א וכו', ואפשר שרמ"א לא ראה רק בב"י וסבר שהרשב"א חידש דבשומע אפי' אין לו שותף מברך הטוב והמטיב אבל המעיין בת"ה יראה כמ"ש ומ"ה השמיטו הרב"י, נ"ל דאם עכו"ם שותף בשדהו מברך שהחיינו דטובת עכו"ם אינה טובה כמו שכתבו התוס' בסנהדרין דף ל"ז: