מגן אברהם על אורח חיים קנ
סעיף א[עריכה]
(א) וכתובים: שיקרא בהן כל מי שירצה מן הצבור (חושן משפט ריש סימן קס"ג) ונ"ל דדוקא בימיהם שלא ניתן לכתוב רק תורה נביאים וכתובים אבל עכשיו מחויבים גם לקנות גמרות ללמד בהם לקטנים וגדולים ועיין ביורה דעה סוף סימן ע"ר:
סעיף ב[עריכה]
(ב) אין בונין: צ"ע דעכשיו אין נזהרין בזה ונ"ל דכיון דיש אימת העכו"ם אין רשאי להגביה כ"כ וא"ת נשפיל בתינו וי"ל דכיון דיש הרבה בתי עכו"ם בעיר שגבוהים מבה"כ אם כן בלא"ה ליכא היכרא לבה"כ כנ"ל לדחוק ליישב המנהג וכ"כ בכ"ה:
סעיף ג[עריכה]
(ג) בנין גבוה: פי' דוקא בנין כגון גג או עליי' אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן א' ולא הועילו כלום בתקנתן:
סעיף ד[עריכה]
(ד) אין מספיק: היינו כשהחזיקו הקהל בחלונות עיין בחושן משפט סי' קנ"ד סכ"ב:
כתב רמ"א בתשו' סי' ל"ב וז"ל חצר בה"כ שהוא מקום כניס' לרבים כמבוי מפולש או שאין בו שום תשמיש צנוע אלא הוא כמו חרבה או גג אין יכולים למחות ליחיד שפותח שם חלונות אבל אם הקהל פותחין חלונות בה"כ לחצירו יכול הוא למחות בידם ואם חצר מקום תשמיש אפילו לרבים שעושין בהן לפעמים דברים צנועים יכולים למחות שלא יפתח היחיד חלונותיו לשם דלא גרע ממבוי שאינו מפולש עכ"ל עיין בחושן משפט סי' קנ"ד ונ"ל דמיירי שהחצר הוא מהלך לרבי' וא"א לבנותו דאל"כ יש לחוש שיטעון אח"כ חזקה בחלונות כמ"ש בחושן משפט סי' קנ"ד סי"ו וימחה לבנות:
סעיף ה[עריכה]
(ה) אין פותחין: נ"ל דאם היה הפתח בצד א' וחרבה הבה"כ ורצו קצת מנהיגים לעשות הפתח כדינה אין האחרים יכולין למחות אפי' הם הרוב ואף ע"פ שמשנים סדר הישיבה יקוב הדין ביניהם:
(ו) ועושין בימה: ואין עושין יותר מו' מדרגות לבימה [ זוהר ויקהל ע' שס"ט], אסור לישב בין הבימה ובין ההיכל שיהא אחוריו לנגד ההיכל דגנאי הוא ואיסורא נמי איכא דהעומד על הבימה כשמשתחוה לברך נראה כמשתחוה לו (לבוש) עמ"ש סי' קל"ט ס"ד: