מגן אברהם על אורח חיים קמא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) מעומד:    כב"ח סימן תר"ץ דאפי' בדיעבד לא יצא וצריך לחזור ולקרות וכ"מ לשון הטור והג"מ אבל ממ"ש הרב"י בשם רש"י משמע דדוקא לכתחלה קפדי' אבל בדיעבד יצא ע"ש וכ"מ מספ"ז דסוטה דאמרי' דהמלך קורא יושב ואי אית' דאפי' בדיעבד לא יצא משום כבודו של מלך לא שרי לכתחלה וכה"ג דייקינן בחושן משפט סימן כ"ח גבי עדות ויש לחלק:

(ב) לסמוך:    דצריך לעמוד באימה (ב"י) וא"כ אפי' להשען קצת אסור ועמ"ש סימן תקפ"ה שאם נסמך כ"כ עד שאם ינטל אותו דבר יפול לא הוי עמידה וא"כ אפי' בעל בשר אסור ומכ"ש למ"ד דאפי' בדיעבד לא יצא כמש"ל ולא שרי לבעל בשר אלא סמיכה קצת כמ"ש סימן ס"ג גבי פרקדן וקשה דבחושן משפט סימן י"ז סס"א כתב רמ"א דריב"ש חשיב לסמיכה עמידה והכא כתב הטור והתוס' דלא חשיב כעמיד' וצ"ע ואפשר דגבי עדות הקיל אבל אינו מוכרח בריב"ש דהא גבי קריאה נמי בדיעבד יוצא ואפי' הכי לכתחלה אסור סמיכה ונ"ל דרמ"א עיין בב"י סוף סימן כ"ח שכתב בשם הריב"ש דסמיכה אינה כישיבה ולכן כתב רמ"א דכשר גבי עדות אבל נראה לענ"ד שט"ס הוא וצ"ל שסמיכה כישיבה וכ"ה בש"ע שם ע"ש ובתוס' ]סוטה דף מ' ובזבחים דף י"ט ע"ב כתבו התוס' דבכל מקום דבעי ישיבה סמיכה אינה בכלל ישיבה היינו דוקא בעזרה דאסור לישב מ"מ מותר לסמוך כיון דלא כתיב בהם עמידה א"כ סמיכה אינה עמידה ולא ישיבה ועיין בשבועות דף ל' ע"ב דיתיב כמאן דשרי מסאניה דגבי ת"ח סגי בקימה בעלמא:

סעיף ב[עריכה]

(ג) לא יקראו ב':    דתרי קלי לא משתמעי:

(ד) דלא עדיף מתפלה:    כלומר שתפלה תקנו ג"כ בלחש ואפ"ה משמיע לאזניו ה"נ כן:

סעיף ג[עריכה]

(ה) ואחר שגומר:    אבל לא יאמרו שניהם בבת אחת כמ"ש ס"ב:

סעיף ה[עריכה]

(ו) אמן:    ונ"ל דאפי' יש שמאריכין באמן צריך להמתין עליהם כמ"ש סי' קל"ח סי"ח:

סעיף ז[עריכה]

(ז) בדרך קצרה:    לכאורה גם החזן כשמוליך הס"ת להתיבה נמי הדין כן לילך בקצרה ועיין בב"י סקכ"ח:

(ח) עד שעלה:    המנהג להמתין עד שמתחיל השני הברכה עיין סוף סי' קמ"ז והמדקדקים חוששין שבדרך לא יוכל לשמוע הקריאה כהוגן לכן ממתינין עד שיסיים השני ויורדים בין גברא לגברא:

סעיף ח[עריכה]

(ט) ונקרית בענין אחר:    אף על פי שקורא בעל פה שרי: