מגן אברהם על אורח חיים פח
סעיף א[עריכה]
(א) ואחר כך בטלו: משום ביטול תורה ומשום ביטול פ"ו ואף על פי שאין ב"ד יוכל לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמ' ובמנין ש"ה דתקנ' זו לא פשטה ברוב ישראל ואף הנוהג טבילה זו דוקא בריא או חולה ששמש מטתו אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור [ב"י רמב"ם] ומ' סאה שאובים כשרים לטבילה זו ועיין פ"י דמקואות אם ראה מים חלקים טמא משום קרי ונ"ל דזהו דוקא לענין תרומה אבל עזרא לא גזר על זאת לענין ד"ת ותפלה:
(ב) להזכיר את השם: צ"ע דהא י"א דנשים בברכת המזון דאורייתא וא"כ איך יוכלו ליפטר ממ"ע דאורייתא במנהג שאין לו יסוד לכן נ"ל דעכ"פ תשמע ב"ה מאחרים ואי ליכא אחר תברך ב"ה בעצמה בלחש וכ"ש קידוש דהוה דאוריית' דהא אפילו ב"ק בזמן הגמ' היה מברך ב"ה ע"י הרהור, ובב"ז סי' קנ"ג כתב שלא נהגו רק שלא ליכנס לב"ה ולא לראות ס"ת וגם כשמתפללים אין עומדת בפני חברותיה ומשום מנהג כבוד עושין כן ולא משום איסור עכ"ל וכן עיקר:
(ג) בימים נוראים: נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כה"ג (מעגלי צדק) ונ"ל כיון שמותרים לילך לב"ה מותרי' ג"כ להתפלל רמז לדבר דאמרי' בריש יבמות הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו:
ונ"ל דה"ה כל כיוצא בזה כגון שמשיאה בנה או בתה או שהי' בעצמ' יולדת שהולכים לב"ה אחר ד' שבועות שרי בכל גוונא אף על פי שהיא נדה ועיין במשנה סוף פ"ג דברכות: