מגיד משנה/הלכות טוען ונטען/פרק יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כל הקרקעות הידועות לבעליהן וכו'. (דף כ"ח) ראש פרק חזקת הבתים וכו' שלש שנים מיום ליום ושם נתבאר בגמרא דכל היכא דליכא סהדי שהיה הקרקע של התובע נאמן לומר שלך היתה ולקחתיה ממך מגו דאי בעי אמר לא היתה שלך מעולם ודבר פשוט הוא ודין שבועת היסת הוא כמו שנתבאר פ"ה:

בד"א שמצריכין ראובן וכו'. זה דין המשנה שהזכרתי פ' חזקת הבתים וכו'. ומה שכתב והוא שיהיה אפשר לבעלים הראשונים וכו'. מבואר במשנה ובגמ' ושבועת היסת שהזכיר יש חולקין ואומרים דכל שיש לו עדי חזקה אינו צריך שבועת היסת כלל ואין בזה ראיה מן הגמרא לאחד מן הצדדין: טען ואמר מפני שלא הגיע וכו'. שם מבואר במשנה ובגמ': לפיכך אם היתה מלחמה וכו'. במשנה שלש ארצות לחזקה וכו' ואוקימנא לה בשעת חרום עוד שם (דף ל') ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מינך זבינתה ואכילתה שני חזקה אמר ליה אנא בשוקי בראי הואי א"ל והא אית לי סהדי דכל שתא ושתא הוה אתית לשוקא תלתין יומין אמר ליה כל תלתין יומין בשוקאי טרידנא אמר רבא עביד איניש דכל תלתין יומין טריד בשוקא ע"כ בגמרא ופירשו בהלכות בשוקאי טרידנא ולא ידעינן דאת נחית בגוה דאמחי וכן כתב רבינו ולא ידעתי שזה בתוך חצרי נראה מדבריהם שאם יש עדים שהיה יודע שזה מחזיק בתוך ביתו ולא מיחה הפסיד ויש מפרשים בשוקאי הוה טרידנא ולא היה לי פנאי למחות ואע"פ שהייתי יודע שאתה מחזיק בהן ומבואר בהלכות בשם רבינו האיי שמעשה זה הוא בשעת חרום אבל שלא בשעת חרום לא בעי שיהא עמו במדינה וכן מבואר בדברי רבינו ועוד אכתוב בכיוצא בזה פרק חמשה עשר. עוד כתב רבינו שנראה לו שדין זה אינו אלא בכפרים ודברי טעם הן:

ומפני מה אין אומרים לראובן וכו'. שם מסקנא בגמרא גבי חזקה מה טעם היא בשלש שנים אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטריה תרתי מיזדהר טפי לא איזדהר:

הרי שמיחה שמעון במדינה וכו'. שם (דף ל"ח) אמר ר"נ מחאה שלא בפניו הויא מחאה וכן נפסקה הלכה שם ואמרו הטעם חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה:

לפיכך אם מיחה שמעון וכו'. שם (דף ל"ט) אמר להו לא תיפוק לכו שותא פירוש לא יצא מפיכם דבר זה הא קאמר לא תיפוק לכו שותא אמרו ליה לא מפקינן שותא אמר רב פפא הא קאמר ליה לא מפקינן שותא רב הונא בריה דרב יהושע אמר כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש אמר לה ולאו אדעתיה וקי"ל כרב הונא: וכן אם צוה לעדים וכו'. גם זה שם במחלוקת וקי"ל כמאן דאמר הויא מחאה:

כיצד המחאה אומר בפני וכו'. שם (דף ל"ח:) היכי דמיא מחאה אמר רב זביד אמר פלניא גזלנא הוא לא הוי מחאה פלניא גזלנא הוא דקא נקיט לארעאי בגזלנותא ולמחר תבענא ליה בדינא הויא מחאה ופירושה כדברי רבינו. ומה שכתב רבינו וכן אם אמר להם שכורה היא בידו וכו'. דבר ברור הוא וכן כתבו ז"ל אבל מחאה דמשכנתא ושכירות ומכירת פירות אינו צריך אלא כל שאמר פלניא אוכל קרקעי בתורת משכונה ומחר אסלקנו הויא מחאה עד כאן בחידושי הרשב"א ז"ל:


מחאה בפני שנים מחאה וכו'. שם (דף ל"ט מ') אמר ר"נ מחאה בפני שנים אין צריך לומר כתובו וכן הלכה: וכיון שמיחה בשנה ראשונה וכו'. שם מבואר בהלכות:

הביא ראובן עדים וכו'. שם (דף ל"ה:) חזקתן שלש שנים מיום ליום אמר רבינא ואי דלי ליה איהו גופיה צנא דפירי לאלתר הוי חזקה אמר רב זביד אי טעין ואמר לפירות הורדתיו נאמן והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא: